ברוכים הבאים לשיעור הראשון של צ׳י-גונג אפקטיבי. כל שיעור בקורס מחולק לשניים:
- בחלק הראשון אני מסביר עקרון בסיסי בתרגול,
- בחלק השני אני ממחיש את העקרון בעזרת שלוש תנועות שונות מתוך הסרטון של צ׳י-גונג 18 התנועות.
היום אנחנו נדבר על הכוונה הנכונה בתרגול, או במילים אחרות, על מה אנחנו צריכים לחשוב בתרגול.
ההבדל בין המערב למזרח
בעולם הפעילות הגופנית המערבי אנחנו לא רגילים לחשוב על מה שאנחנו עושים, אלא רק לעשות את התרגיל. התרגול המערבי הוא באופן כללי חסר מודעות, ומדבר על פיתוח שרירים.
צ׳י-גונג לעומתו, משתמש בכוונה מודעת (intention) ככלי מרכזי בתרגול, ולכל תרגיל יש את המחשבה והכוונה המתאימים לו כדי שהוא יהיה אפקטיבי.
הסיבה לכך היא שהתרגול הסיני לא מתעניין בשרירים ובצורה חיצונית, אלא במערכת האנרגטית שזורם בה הצ׳י, ובכוח הפנימי שמתפתח בעזרתה. הכלי הטבעי שלנו לשליטה ולהכוונת הצ׳י בגוף, הוא הכוונה המודעת ולכן היא כל כך חשובה.
השרירים, במיוחד בעידן שלנו, נוטים להיות מתוחים מדי או רפויים מדי, ולהפריע להרמוניה בגוף. ע״י עבודה נכונה עם כוונה בתרגול, אנחנו יכולים לגרום לשרירים להתאזן כדי שישרתו אותנו. השליטה בגוף היא דרך התודעה, הכוונה המודעת, ולא באמצעות דפוסים אוטומטיים של כיווץ שרירים – מה שמלמדים אותנו בבתי הספר ובחדרי הכושר.
פיתוח הכוונה המודעת, הוא צ׳י-גונג. פיתוח היכולת (גונג) לנהל, להניע, לשלוט, להזרים את הצ׳י בגוף כדי לשפר את עצמנו.
למה לתרגילים בצ׳י-גונג יש שמות?
״יונה עפה״, ״לדחוף את הגלים״, ״להפריד את העננים״. אחת הסיבות העיקריות לשמות האלה, היא כדי לתת לתרגילים משמעות.
המשמעות של תנועה היא מטרת התנועה: התשובה לשאלה, מה בעצם אני עושה פה?
בעזרת איזה איבר בגוף אנחנו עושים דברים?
כפות הידיים. הן נקודות הקצה שלנו, נקודות המגע שלנו עם העולם, הרבה יותר מכפות הרגליים. הן מיומנות ומשוכללות לעשות מגוון רחב ומורכב של פעולות.
קצוות ערוצי האנרגיה שלנו, המרידיאנים של הצ׳י, מגיעים דרך כפות הידיים לקצות האצבעות. קצות האצבעות הן איבר חישה משמעותי ביותר, מאוד רגיש, ומי שלמד רפואה סינית יספר כי ניתן להשפיע מאוד על האיברים הפנימיים ועל כל הגוף – דרך דיקור של נקודות הקצה.
אפילו קיימת סדרת צ׳י-גונג ששמה Shaolin Nei Jin שיש בה תרגול לאצבעות כף היד בלבד, שנקרא Bending Fingers, שבא מתוך הבנה, עד כמה משפיעות נקודות מסוימות בכפות הידיים על הבריאות שלנו.
במרכז כף היד נמצאת נקודה שנקראת Laogong, והיא נחשבת לפי מסורת הצ׳י-גונג לשער אנרגטי. על השערים האנרגטיים אני אכתוב בשיעור עתידי.
כפות הידיים בצ׳י-גונג
בצי׳-גונג יש הרבה תנועות שעושים עם הזרועות וכפות הידיים: להרים, להוריד, לדחוס, למתוח, למלא, לרוקן, להזיז. הכפות זזות באוויר ולא מזיזות משהו מוחשי, אבל אנחנו רוצים להעביר לגוף מסר של פעולה.
באופן התרגול שלי, לא מדובר פה בדימיון, אלא במסר פיזי שעובר דרך הצינורות מהמוח לגוף:
כוונה, intention באנגלית. Mind-Body.
אנחנו שואלים את עצמנו – מה אנחנו עושים בתרגיל הזה? מה המשמעות של התנועה שלי? האם אני זז סתם כי זה התרגיל, או האם יש לה מהות כלשהי?
המשמעות של התנועה נמצאת בכפות הידיים. אז כשאני מפריד את העננים, אני מביא את הכוונה שלי לכפות הידיים ובאמת מפריד. התנועות עצמן מתאימות למשמעות שלהן, כשמביאים את הכוונה והמשמעות לכפות הידיים, זה מסתדר איתן היטב.
Where the mind goes, the Qi follows
דיברנו על זה בפוסט הקודם. כשהכוונה מגיעה לכפות הידיים, הצ׳י מגיע לשם גם. המתח שאני מחזיק בכתפיים ובזרועות מתפזר לאורך הזרוע באופן הרמוני יותר. הצ׳י רוצה לצאת מהמרכז (בטן תחתונה) אל הקצוות, בשביל שאוכל לעשות איתו משהו.
השיעור במשפט אחד: להביא את המשמעות לכפות הידיים.
בואו נראה את זה בתרגול.
מתחת לסרטון תמצאו שלוש דוגמאות מפורטות לפי תנועות צ׳י-גונג בסרטון.
קראו לגבי כל תנועה ועברו לדקה המתאימה בסרטון כדי לראות כיצד אתם צריכים לתרגל.
אל תשאירו את זה בראש. תרגלו את זה.
תנועה מס׳ 1: ״להרים את הזרועות״
מיקום בסרטון: 25:00
כיווני תנועה: הרמה והורדה.
זה השם של התנועה. שום דבר גרנדיוזי. חשוב להרים את הזרועות כשהמחשבה בכפות, ולהשאיר את שרירי הזרועות, הכתפיים, הצוואר שקטים מאוד. זה בלתי נפרד מהעקרונות הבאים שנדבר עליהם.
כשמורידים את הכפות, הן מורידות משהו כלפי מטה. אפשר לחשוב גם על תנועת הברשה וסחיבה של צבע כלפי מטה.
- אלא אם כן מצוין אחרת, חשוב לא לזרוק את הזרועות למטה עם כוח המשיכה, אלא להניע אותן בעזרת הכוונה.
- חשוב לא לשבור במפרק כף היד, אלא לשמור על רצף מהזרוע – אל הכף.
תנועה מס׳ 2: ״לפתוח את החזה״
מיקום בסרטון: 26:00
כיווני תנועה: הרמה, פתיחה, סגירה, הורדה.
המשכיות של התנועה הראשונה.
בפתיחת הזרועות לצדדים, חשוב לשמור על שרירי הזרוע-כתף-צוואר שקטים, ולהוביל את תנועת הזרועות מהכפות בעזרת הכוונה. השגיאה הנפוצה פה היא למשוך את השכמות אחורה ולהרים את הכתפיים כדי להניע את הידיים. אלו בדיוק השרירים שצריכים לא להתערב ולהישאר שקטים פה.
בסגירת הזרועות, חשוב להוביל מהכפות, ולהניח את שרירי החזה מלהתערב.
תנועה מס׳ 3: "לצבוע את הקשת / לרקוד אל הקשת״
מיקום בסרטון: 27:04
כיווני תנועה: הרמה, עזיבה
במעבר מהתנועה השנייה לזו, אנחנו מחזיקים כדור גדול בין כפות הידיים שלנו, מעל הראש. עם המעבר הצידה, הכדור מתגלגל לכיוון היד הצידית (עזיבה – לאפשר לו להתגלגל), אבל חשוב שהוא לא יפול. אנחנו מרימים אותו שוב מעל הראש ומאפשרים לו להתגלגל ליד השנייה.
טעות נפוצה: להפיל את היד הצידית למטה. ״הכדור נפל!״… אם תחשבו על כדור, הגוף לא יתן לו ליפול, והיד לא תיפול.