אתם עומדים על שתי רגליים ורוצים להרים את הזרועות שלכם לפנים, כמו בתנועה הראשונה מתוך ה-18 שראינו בשיעורים הקודמים.
בואו נעשה ניסוי:
שכחו רגע את הצ׳י-גונג שאתם יודעים, ובואו נראה מה קורה בתנועה אוטומטית והרגלית.
עמדו ברגליים ישרות והרימו את שתי הזרועות שלכם כשהם ישרות גם כן. אל תחשבו על כלום, פשוט הניפו את הזרועות באוויר.
שאלות:
- איזה חלק בגוף עשה את רוב העבודה כדי להרים את הזרועות?
- מה מאפיין את התנועה שעשיתם זה עתה?
- האם התנועה הייתה מאוזנת?
תשובות:
אצל רוב האנשים שפגשתי, תנועה חסרת מודעות כזו תתבצע בעיקר ע״י אזור הכתפיים והזרועות. זהו החלק שעובד הכי קשה כדי להרים את משקל הזרועות.
מה שמאפיין את התנועה שעשיתם הוא כיווץ רגעי חזק במקום מסוים (אותן כתפיים-זרועות) והנפה של הזרועות.
זו דוגמא לתנועה לא מאוזנת שבה חלק מסוים מאוד בגוף עושה יותר מדי עבודה, ושאר החלקים – מעט מדי עבודה.
ועכשיו נראה איך עושים את זה אחרת
- עמדו ברגליים מעט כפופות. מיד אתם שמים לב שחלק ממשקל הגוף שלכם יורד לרצפה, זה טוב, ויש לכם יותר קונטרה מהרצפה.
אם אתם רגישים, תוכלו גם להבחין בכך שפחות מתח שרירי מוחזק בגוף. - כדי להתרומם בחזרה כלפי מעלה, יש לכם שתי אופציות. אתם יכולים לדחוף את עצמכם מהרגליים, ולהשאיר את פלג הגוף העליון והראש פסיביים. אבל זה יהיה בדיוק אותו דבר כמו הרמת הזרועות שעשיתם קודם: שוב תכווצו מקום מסוים חזק מדי כדי לנוע, ועומס התנועה לא יתפזר יפה בגוף.
- במקום לדחוף מהרגליים, הניחו לרגליים להישאר שקטות בחוסר פעולה, השתמשו בקונטרה של הרצפה כדי להרים את כל הגוף בשרשרת שלמה: מהראש, דרך עמוד השדרה ולבסוף – הרגליים יתיישרו בעקבות פלג הגוף העליון.
- חזרו על הפעולה הזו כמה פעמים. הכי חשוב פה שתחשבו על התנועה, כלומר תפעילו את המודעות לתנועה, ותחשבו על הגוף בשלמותו, לכל אורכו, בשרשרת תנועה ארוכה שנתמכת בקרקע, מתחילה בראש, עוברת לעמוד השדרה ולרגליים.
- הוסיפו את הרמת הזרועות לתנועה: כשאתם מכופפים רגליים הזרועות למטה. הגוף יתרומם בדיוק באותה דרך, רק שעכשיו הזרועות יתרוממו ביחד עם השרשרת השלמה וירדו איתה כשהיא תרד.
מסקנה: צ׳י-גונג זה לא תרגילי זרועות
אנחנו רגילים מחדר הכושר לקונספט של ״תרגיל לשרירי הזרוע״ או כל שריר אחר. לא פה. בצ׳י-גונג אנחנו מאמנים את עצמנו לנוע באופן שלם, הוליסטי.
כללי האיזון של הגוף: שימוש נכון בכוח
כוח יכול לבוא מכל מיני מקומות. אבל אנחנו רוצים לאלף את הכוח שלנו לעבוד בצורה הרמונית בגוף. ומה שעשינו קודם הוא דרך אחת לעשות את זה.
מרכז הכוח של כל תנועה באשר היא צריך להגיע מאזור הבטן.
התמיכה של הגוף מגיעה מהקרקע.
כל תנועה שאנחנו עושים יכולה להתבצע באופן שלם, או חלקי.
בתנועה שלמה כל חלק בגוף יעשה את תפקידו במינון המתאים ותהיה הרמוניה יחסית.
וכעת, דוגמאות מהתרגול:
תנועה מס׳ 7: ״להרים את הכדור״
מיקום בסרטון: 30:41
כיווני תנועה: הרמה והורדה
שימו לב כמה הגברת מקפלת את מפרקי הרגליים שלה. כמה נמוך היא יורדת. אל תדרשו את זה מעצמכם בשלב זה, מה שחשוב הוא שתקפלו במידה המתאימה אליכם, תמצאו את הקונטרה מהקרקע ותרימו את הכדור באלכסון, כפי שהיא מדגימה: כל הגוף משתתף בהרמת הכדור, ולאחר מכן, כל הגוף מניע את הכדור כלפי מטה.
תנועה מס׳ 8: ״להסתובב ולהביט בירח"
מיקום בסרטון: 31:15
כיווני תנועה: הרמה והורדה
גרסא אחת של התנועה הזו אומרת שהירח נמצא אצלנו בידיים, אנחנו טובלים אותו באגם ומרימים אותו מצד לצד. בגרסא אחרת פשוט מביטים לירח שבשמיים בצד אחד, יורדים נמוך למטה במרכז, ואחר כך מביטים בצד השני.
ניקח לרגע את גרסת הירח בשתי ידי, ונראה שישנה סגירת מעגל בין שתי כפות הידיים כדי שיוכלו להרים את הירח, וחשוב מאוד פה לשאוב את הכוח מהקרקע ולהשתמש בגל התנועה שדיברנו עליו, אותה התרוממות שעולה לאורך כל הגוף, כדי להרים את הירח מהמצב הנמוך של הגוף במרכז – עם הסיבוב הצידה ולמעלה.
זו תנועה לא קלה, אם לא מתביישים לקפל בה את הרגליים.
פחות שרירי רגליים, יותר קרקע ועמוד שדרה, יאפשרו לכם להתעייף פחות ברגליים.
תנועה מס׳ 9: ״לדחוף את כפות הידיים״
מיקום בסרטון: 31:52
כיווני תנועה: דחיפה, החזרה
כאן מאוד חשוב להכניס את המשמעות לתנועה, מפני שזו תנועה שלא עובדת למעלה ולמטה כנגד כוח המשיכה ולכן נוטה להיות קלה יותר לביצוע. כדי למצוא את התנועה השלמה כאן, צריך להעביר לכפות הידיים מסר כאילו הן דוחפות משהו דחוס וכבד יותר מסתם אוויר.
נדבר על זה באריכות כשנגיע לנושא מבנה הגוף בתרגול. אם לכפות הידיים הדוחפות יש התנגדות, צריך להביא כוח מסיבוב האגן ומהקרקע. שימו לב כיצד הסיבוב של האגן מתואם אצלה עם דחיפת כף היד לפנים. כל עוד כף היד דוחפת, האגן מסתובב.
שאלות, תובנות, בקשות
מה השיעור עשה לכם?
כתבו בתגובות למטה כל מה שעולה על דעתכם, ושתרצו לחלוק איתנו.