הראי לי את נעלייך ואומר לך מי את… או לפחות מה קורה לך בגוף.
הנעליים שבתמונה נחשבות אורטופדיות, יש להן סוליה קשה שלא נשחקת בקלות – שזה אחלה. אבל יש איתן שתי בעיות עיקריות שכדאי להבין. ובסוף הערה לגבי קרוקס ובירקנשטוק.
בתחתית הפוסט הוספתי שאלות ותשובות נוספות מתוך התגובות של פוסט הפייסבוק.
1. הן פתוחות מאחורה.
כלומר, הן לא תופסות את הרגל, ונוצר בגוף אינסטינקט החזקה כדי שהנעל לא תיפול. זה אומר שכל מיני מפרקים בגוף ננעלים וכף הרגל מתקשה כדי שהנעל לא תיפול.
ההליכה עם נעליים פתוחות תהיה מוגבלת ונוקשה, במיוחד במפרקי הקרסול שלא יעשו תנועה מלאה של כף הרגל כלפי מטה כדי שהנעל לא תיפול.
ברבות השנים הליכה כזו ונעילת מפרקים כזו יוצרת בעיות בכל הגוף.
2. החלק העליון של הנעל גמיש מדי
ומאפשר לרגל לברוח לצדדים. זה ממש בעייתי, במיוחד אם קיימת סטייה ימינה או שמאלה בגלל בעיות מפרקים, בעיות מבניות או עודף משקל. הרגל מתרגלת "להתעקם" ולהישאר עקומה ואת התוצאות רואים לכל אורך הרגליים ובעמוד השדרה.
בנוסף, הנעל גבוהה יחסית וזה רק מעודד את חוסר היציבות.
המסקנה
בקיצור, אמרתי לגברת להניח את הנעליים האלו בצד, ולעבר לנעלי ספורט, לסנדל סגור טוב, או לנעל סגורה אחרת.
כל עוד אנחנו לא הולכים יחפים, הנעליים שלנו צריכות לספק לנו סביבה שתעודד את כפות הרגליים שלנו להיות במנח טבעי ככל שאפשר. וזה נכון לגבי כל נעל, בלי להיכנס לנושא הנעליים היחפניות.
הערה לגבי קרוקס
כל מה שאמרתי לגבי הנעליים האלו תקף לגבי קרוקס, פלוס מגרעת נוספת שיש לקרוקס – הסוליה שלהן רכה ולא קשה כמו של אלו. וזה ממש על הפנים. כי לאורך זמן, הרגל שלכם תשקע לתוך הסוליה ימינה או שמאלה או לאן שזה לא יהיה, ותתקבע בתוך הדפוס הבעייתי.
בירקנשטוק
הסוליה שלהן קשה והצדדים שלהם יציבים ולא מאפשרים נזילה לצדדים למיטב זכרוני. תקנו אותי אם אני טועה. שזה מצוין.
אבל – הן עדיין פתוחות מאחורה וזה יכול להיות בעייתי לכל הטבחים שכואב להם הגב או הברכיים.
לגבי גמישות הסוליה – נושא חשוב בפני עצמו, גשו לבלוג, אני כותב על זה שם:
כל הפוסטים שכתבתי בנושא נעליים אצלי בבלוג
מסלול שיקומי לאנשים עם בעיות בכפות הרגליים על בסיס טכניקת אלכסנדר: פלטפוסים והיפוכם, בעיות קרסוליים, דורבנים, דלקות… אנחנו עובדים על שינוי דפוסי התנועה שלכם – כדי להפסיק ליצור את הבעיות. והנעליים שלכם הם חלק מהעניין. כל הפרטים כאן:
עוד שאלות ותשובות שעלו מהפוסט:
- ש: תודה יואב על הפוסט המעניין! מה אתה חושב על נעליי barefoot שנמכרות לא רק לספורט (יש מגפיים למשל ונעליים ליום יום) שנמכרות במחירים אסטרונומים ואומרים שיכולים גם לשמש לריצה וספורט. (קראתי את המאמר שלך באתר על נעליים יחפות )
- ת: נעליים מינימליסטיות הן בגדול די כלום. מינימום. כלומר סוג של משטח גמיש שמונע מזכוכיות לחתוך לך את הרגל ותופס אותה בצדדים כדי שהן לא יפלו ממנה. לכן יש היגיון בזה שהן מתאימות גם לריצה.
על המחירים – נו מה אפשר להגיד…
נעלי barefoot בונות על הגוף שלך שיעשה את העבודה הנכונה ולכן הכי חשוב בעיניי זה לרוץ או ללכת כמו שצריך, וכידוע אפשר ללמוד את זה 😉
- ש: אז חוץ מנעלי ספורט רכות איזה עוד נעליים ועכשיו בקיץ… סנדלים אתה בעצם ממליץ? האם משנה האיכות? העובי של הסוליה? הגמישות?
- ת: היי. סנדלים זה אחלה, כי הם תופסים את הרגל. וגם נעלי ספורט וגם כל נעל אחרת שתופסת את הרגל. ויש גם כפכפים עם רצועה שתופסת מאחורה.
בכל מקרה, אם הולכים הרבה עם נעל, כדאי שהיא תהיה נעל עם סוליה טובה, תפיסה מלאה של הרגל ובלי חריגות לצדדים. כל נעל איכותית מקיימת את התנאים האלה.
- ש: תודה. מה לגבי סנדלי שורש? איזה סנדלים מומלצות?
- ת: סנדלים רגילים עומדים במבחן של הפוסט הזה מבחינת הסוליה והאחיזה של רגל. לסנדלי שורש יש לדעתי סוליה לא גמישה בכלל – אני מעדיף סנדלים עם סוליה גמישה יותר שמאפשרת לרגל לנוע בגמישות.