חבר קרוב הודיע זה מכבר בפייסבוק שנמאס לו. מחפש תזונאית. נכון, הגורם העיקרי להשמנה הוא לוע פעילה מדי, אבל מעבר לרמה הפשטנית והאמיתית הנ"ל, ישנם כמה דברים נוספים אשר יכולים להאיר את העניין.

אנשים רבים מסתכלים על עצמם במראה ורואים בטן. עגולה ובולטת. מה בין זה לבין מבנה?

לאן אתם נוטים?

אז נתחיל בזה שישנו הטבע וישנה הנטייה האנושית. שני אלו משתלבים אחד עם השני בצורה שונה אצל כל אדם ואדם, אך בהחלט אפשר לומר כי הנטייה האנושית של האדם המערבי היא "Down". למי שלא יודע, אציין את העובדה הבאה: עם הזמן, הטבע לוקח את גופנו למטה. אפילו המאסטרים הגדולים ביותר מזדקנים. אבל זו תמונה חלקית בלבד, אנו לא חייבים להסתפק בה: חלק ניכר מאיפה שאנו נמצאים וממצב גופנו נתון להשפעת הנטייה האנושית – ואותה אנו יכולים לשנות. במילה אחת – מ-Down ל-Up.

ספציפית לעניין הבטן חשוב לציין, קודם כל, שהבטן אינה נפרדת מהגב. הגב התחתון, זה שכולם מתלוננים שהוא כואב, נמצא מאחורי הבטן.

הנטייה היא דבר שאנחנו מפתחים במשך שנים, כל אחד וסיבותיו הוא, ולאט לאט היא יוצרת מבנה: מן בניין כזה, מאוזן, שאנחנו מתרגלים לחיות בו בשלום יחסי. הגוף שלנו.

אצל אנשים רבים ניתן לראות לחץ מעל ומתחת לבטן ולגב התחתון, אשר גורם לצמד הנ"ל להידחף קדימה: אין מקום בין לבין, אז נדחפים קדימה. מעל הבטן דוחפים בית החזה, הגב העליון והראש ומתחתיה – דוחפות הרגליים. כשהדינמיקה השלטת בגוף היא קריסה – לבטן יש נטייה להידחף קדימה.

בשני המקרים, הרגליים דוחפות מלמטה, ובית החזה דוחף מלמעלה. הנדחפת: הבטן (והגב התחתון יחד איתה)

שינוי הרגלים – שינוי מבנה: מה לעשות עם זה?

אנשים רבים אשר התחברו לגוף בעזרת שיטת אלכסנדר, נתקלו בשאלה "רזית?". לפעמים הם נראים גבוהים יותר – אבל אנשים לא שואלים "גבהת?"… הם לא מאמינים שאפשר להוסיף סנטימטרים, בניגוד להשלת קילוגרמים. הם עולים על המשקל והכל אותו דבר, על-הגרם. גם בסנטימטרים אין הרבה שינוי. אבל לא יעזור כלום, משהו מהותי השתנה וקשה לשים עליו אצבע: הבנאדם נראה אחרת, וקשה למדוד את זה.

מה שחשוב הוא – שאם תשאלו אותו, לא יהיה בעיניו ספק שמשהו קרה. הוא רואה את עצמו אחרת מבפנים ומבחוץ.

אנחנו שרשרת של עצמות.

השרשרת עבה למדי ומורכבת מאוד – אבל עדיין שרשרת. זוכרים את נחשי הפלסטיק ששיחקנו בהם כשהיינו ילדים? שהיו בנויים מחוליות עם מדבקות עליהן? היינו מחזיקים אותם בזנב ומניעים בעדינות מצד לצד. כל הנחש היה מגיב בריקוד מצד לצד. לחץ או תזוזה של קצה אחד היה יוצר לחץ ותזוזה של החוליה הבאה לצד.

ככה גם אנחנו. קחו לכם גוליבר דמיוני ותתפסו אדם בצידי הראש. תקבלו תופעה דומה אם תזיזו אותו קדימה ואחורה: החוליות במורד עמוד השדרה יעשו את תנועת הנחש. עמוד השדרה שלנו קצת יותר מורכב, אבל הכל עובד לפי אותה פיזיקה. אצלנו, עמוד השדרה הכי אלסטי בכיפופים קדימה ואחורה. לכן, רוב האנשים מתקמרים או מתכופפים עם השנים – בעיקר קדימה ואחורה ופחות הצידה.

אז לחץ על הבטן, לאורך זמן – יגרום לה ולגב התחתון חוסר מקום והם יברחו לאנשהו. בדרך כלל – קדימה. לאחר כמה שנים העניין מתקבע – ונוצר מבנה.

שינוי ההרגל

כשרוצים לשנות – מתחילים בשינוי הנטייה. החלק הדינמי, התנועתי של העניין. במקום כבדות שמועכת ודוחפת את הגב התחתון והבטן, אנחנו מכניסים קלילות – ולומדים להפעיל אותם כך שיתרוממו כלפי מעלה. מחברים את כל הגוף ביחד: עמוד שדרה, חזה, בטן, אגן ורגליים אשר פועלים יחד כחטיבה אחת ומתרוממים כלפי מעלה.

פתאום, מתפנה מקום לבטן ולגב התחתון, כשהתקרה מעליהם התרוממה. הם חוזרים אחורה ומתרוממים עם כולם. לא מוחזרים אחורה ע"י הכנסת הבטן או יישור של הגב התחתון בכוח. אין שם מקום! צריך קודם לפנות מקום.

מלמטה, לומדים לשחרר את הרגליים: במקום שהן ידחפו לתוך מפרקי הירך ולתוך האגן, יוצרים היכרות עם מפרקי הירך, לומדים כי הם נקודת ההפרדה בין הרגליים לגב ולכן צריך לשחרר אותם. הרגליים, באופן טבעי, רוצות לפנות מקום ולא לדחוף לתוך הגב והאגן. הדחיפה הזו נובעת ממתח שרירי מוגזם ברגליים.

ואז, גם מלמטה אין דחיפה של הבטן קדימה. רגלייים דוחפות הן בהחלט אחד מהגורמים העיקריים לכאבי גב תחתון  – עם בטן בולטת או לא.

להפסיק לדחוף מלמטה ומלמעלה – פינוי מקום שמאפשר לבטן ולגב לחזור למקומם

לאורך זמן – המבנה הישן ישתנה ומבנה חדש יבנה.

חשוב לציין את זה שוב ושוב, זה לא שינוי בלחיצת כפתור. אלו הרגלים, פיתחנו אותם עשרות שנים, ואנחנו משנים אותם לאט לאט ועם ההנחיה הנכונה.

דוגמא קלאסית

קחו אבא או אמא לילדים צעירים והביטו בהם בזמן שהם מרימים את פעוטיהם. הגב התחתון והבטן נדחפים החוצה בזמן שהגב העליון ובית החזה נשענים אחורה – כל זה כדי ליצור איזון נוח, מבנה אשר יאפשר להרים את הילד בקלות יחסית. איזון הגיוני בהחלט – אבל כזה שיוצר חלוקה בעיתית של הגב, אשר גורמת להרבה כאבי גב ובטנים בולטים אצל הורים רבים.

האלטרנטיבה הטובה יותר, אומרת להשתמש בכל הגב כחטיבה אחת שמרימה את הילד או הילדה, ואין ספק, דורשת לימוד מסוים: כיצד לשלב את ההתרוממות של הגוף בחיי היום-יום.

המסלול השיקומי – לכל מי שמביט במראה, מרגיש עקום, כבד או כפוף, ורוצה לעשות שינוי משמעותי.

הרשמה לבלוג: פוסטים חדשים אליך למייל.