היום אני אראה לכם איך הגב התחתון צריך להשתלב בתוך עמוד השדרה. הרעיון הוא פשוט – אם נחבר את הגב התחתון למה שמעליו ומה שמתחתיו, הוא יפסיק להיות פקק תנועה של מתח וכאבים.
להבין את הטעות: תנופה שמפרקת את הגב
שבו על קצה הכסא שלכם, עצמות ישיבה וכפות רגליים מורגשות.
קומו מהכסא באופן שגרתי, ללא מודעות. עכשיו שאלו את עצמכם – מה הוביל אתכם לתנועה?
שבו שוב, והניחו יד על החזה שלכם. קומו שוב, והרגישו כיצד החזה שלכם דוחף קדימה כדי ליצור תנועה.
זהו דפוס נפוץ מאוד, אנחנו משתמשים במשקל בית החזה כמנוף שעוזר לנו להניף את עצמנו קדימה. מניפים את עצמנו בעזרת בית החזה. מה ההשלכה של הדפוס הזה? שחסרה לנו חתיכה רצינית ביותר מתוך הגב שלנו.
נא להכיר: הגב התחתון
כשאנחנו מניפים את עצמנו מבית החזה, הגב התחתון מתקפל. נסו בעצמכם, להניף את הגוף קדימה כדי לקום, ולראות איפה הגוף מתקפל:
קרדיט: By Anatomography (en:Anatomography (setting page of this image)) [CC BY-SA 2.1 jp (https://creativecommons.org/licenses/by-sa/2.1/jp/deed.en)], via Wikimedia Commons
החלק האדום הוא הגב התחתון שלכם, החוליות הלומבריות, מסומנות באות L אצל הרופא. רוב בעיות הגב מתרחשות באזור הזה. מה אתם רואים בתמונה? שהחוליות האדומות לא מוקפות במבנה אחר סביבן, הן לבד במערכה.
קיפול הגב התחתון בתנופה – גורם לדחיסה חזקה של החוליות – ולבעיות.
האגן והגו Torso: מפתח לפתרון בעיות גב תחתון
מתחת לחוליות האדומות, נמצא האגן. האגן נוטה להיות תקוע בתוך הכסא, כבד ומסובב. הוא מושך לכיוון הרגליים ולא משתף פעולה. שחרור האגן מהרגליים חוזר על עצמו בכל השיעורים שאני מעביר כבר שנים.
כשאנחנו מדברים על מבנה גוף, חשוב מאוד להבין שהגו שלנו, Torso, מכיל את: האגן, עמוד השדרה, בית החזה, השכמות והצוואר. מעשית, בחיים, אנחנו צריכים להשתמש בגו שלנו כשהוא מכיל את כל החלקים האלה, יחד. קודם כל ולפני הכל.
לא צריך למשוך את הכתפיים לשום מקום. לא צריך לסובב את האגן לשום מקום. לא צריך להאריך את הצוואר לשום מקום. לא צריך לפתוח את החזה. לא צריך להכניס את הבטן. מה שכן צריך הוא לחבר את כל החלקים האלו יחד לתוך גו אחד.
כשנדבר את השפה הנכונה עם הגו שלנו, כל החלקים האלו יגיעו למקומם באופן טבעי ומאוחד, הכל יפתח ויתרווח. לא צריך לתקן טלאי פה וטלאי שם.
אז בדוגמא שהתחלנו איתה, אנחנו צריכים למצוא את האגן כחלק מהגו:
תרגול
- שבו, והתכופפו לכיוון הרצפה, כמה שאתם יכולים. קחו את האגן שלכם איתכם כלפי מטה
- כשאתם חוזרים לישיבה, שבו על עצמות הישיבה ואל תתנו לאגן להידחס אחורה ולמטה.
- הובילו את הראש לכיוון הצמיחה, לפנים ולמעלה, תנו לעמוד השדרה לבוא בעקבותיו וחברו את הצמיחה לתמיכה של עצמות הישיבה. האגן צריך ללכת גם למעלה בעקבות עמוד השדרה.
עכשיו אתם מסודרים יותר ומוכנים שוב לקום.
- בית החזה שלכם ירצה להניף אתכם שוב. עצרו את עצמכם מלעשות את זה והישארו שקטים.
- איספו את הראש ועמוד השדרה שלכם בכיווני הצמיחה, וקחו איתכם את האגן גם למעלה. עכשיו הניעו את הכל קדימה בעזרת הצמיחה שמחברת את הכל יחד. תעשו את זה לאט וקטן, 5 ס"מ קדימה, 5 ס"מ אחורה, כמה פעמים. הניעו את הגוף עם ראש מוביל ,אל תניפו אותו מבית החזה.
מסקנות
כשהנפתם את הגוף, כל המערך הפנימי שלכם לא עבד. כשאתם מניעים – כל השרירים הפנימיים עובדים ואתם מתחזקים. הכל מתחבר כמו שצריך, מקבל יציבות וצמיחה. תנופה זו לא חוכמה, וזה גם עושה נזק ברבות השנים. על קיצורי דרך בגוף משלמים מחיר.
מה היה לנו פה?
- הכרת ההרגל – והיכולת לעצור לפני שהוא מתרחש
- הפעלה חדשה ואחרת – מיד לאחר מכן.
זוהי שיטת אלכסנדר, בשני משפטים.
השיעור של היום הוא אחד השיעורים החשובים ולרוב אני מלמד אותו פרונטלית בקליניקה. זה קורה במסגרת המסלול השיקומי – שיעורים בשיטת אלכסנדר, משולבים בטיפול במגע ותרגול צ'יקונג לפי הצורך. כל הפרטים כאן:
