בכל תהליך שיש בו קושי גופני יש לנו נטייה לחשוב על פתרון גופני. איזה תרגילים עשית? איך שינית את היציבה? מה עשית עם הגב? איך הפסיקה לכאוב לך הברך?
וכמובן שאנחנו מפספסים את מה שמנהל את הכל מאחורי הקלעים – במיוחד בתהליכים שאני מלווה: המוח, התודעה, הכוונה, והיכולת שלכם להישאר מפוקסים בתוך כוונה מסוימת לאורך זמן. מסגרת מנטלית.
בסרטון שלפניכם אני מסביר את העקרונות האלו – מתוך הקורס לשינוי הרגלי צוואר:
השאלה הראשונה: יש או אין מודעות?
החיים שלנו מאוד עמוסים.
הנה מצב שחוזר על עצמו אצלי בקליניקה: אני מסביר למישהו איך לעשות משהו עם הגוף. אם מדובר בפרפקציוניסט, הוא ינסה לדייק את הביצוע שלו עד לפרטים הקטנים ביותר ולא ירגע עד שהוא "מצליח".
בשלב הזה אני עוצר את אותו אדם, ומסביר לו שלא על זה יקום ויפול דבר. כי זה לא ריאלי ברוב המקרים.
למה? כי המטרה שלנו היא החיים. נכון, השיעור הוא סביבה סטרילית מאוד שמעודדת דיוק, אבל המטרה שלנו היא החיים. ובחיים האמיתיים, אנחנו מוצפים באין ספור גירויים והמודעות שלנו מאותגרת ובורחת לנו.
לכן אני אומר תמיד לאנשים שהשאלה הכי חשובה היא האם אתם מודעים או לא. ככל שאתם מודעים יותר זמן בחיי היום יום שלכם, זו כבר הצלחה וזו רוב העבודה. להישאר במודעות כמה שיותר – ושוב לא ליפול לפרפקציוניזם שאומר: "אבל אי אפשר להיות מודעים כל הזמן – אז אני לא אנסה בכלל".
תהיו מודעים כמה שיותר, ואם ברח לכם – תחזרו. בלי אלימות עצמית.
וגם ברמת היישום – אתם לא צריכים להצליח, אלא רק לעשות את מה שאתם זוכרים ויכולים. את ההכי טוב שלכם בהתחשב בנסיבות.
מודעות לאורך זמן
מרמת המיקרו, השיעור הבודד, היום הבודד, אנחנו עוברים לשבועות וחודשים, למאקרו.
בשיעורים שלי אני מספק לאנשים מסגרת מנטלית לאורך זמן. בתוך המסגרת הזו הם לומדים את הדרך הטובה להתנהל עם הגוף שלהם.
כדי לשמור על עצמכם על המסלול, כדאי שתדירות השיעורים תהיה פעם בשבוע ברוב המקרים. יש מחקרים על העניין הזה במוח – בנייה של הקשרים חדשים בתוכו. אם התדירות נמוכה יותר, לרוב האנשים יברח הפוקוס וההתקדמות שלהם תיפגע.
לכן, גם כשאתם בבית, הדבר הכי חשוב הוא לשמור על המודעות הלא מושלמת שלכם, יום אחרי יום אחרי יום. להתחייב לדרך, לתעדף את המודעות הגופנית שלכם גבוה בתודעה. אחרי כמה שבועות, חודשים וככל שעובר הזמן, אתם תקצרו את הפירות.
לא להיתפס למיקרו – להיצמד למאקרו
גם בגוף – לעבוד לפי עקרון הכיוון הכללי ולא לרדת לפרטים הקטנים מדי. חלקי הגוף הגדולים ולא הקצוות הקטנים. שליטה בשלם.
וגם בזמן – לא להיתקע על "להצליח" היום. לעשות מה שאתם יכולים ולהמשיך באותה רוח מחר, מחרתיים ועוד חודשיים.
אם אנחנו מדברים על הרגלים או בעיות כרוניות של חיים שלמים – כמה חודשים לפחות זה זמן סביר לראות תוצאות, במידה ואתם עושים את העבודה.
בהצלחה 🙂
