אי שם בשנות השמונים החליט לארי בירד, אחד מאגדות הכדורסל הגדולות, שהוא מפתח זריקה ביד החלשה שלו, יד שמאל. אני לא אשכח את המשחקים האלה, הוא פשוט היכה בתדהמה את כולם.
לחובבי כדורסל בלבד, הנה תקציר של 7 דקות משנת 86, בו לארי קורע את פורטלנד:
לאכול בשמאל, לצחצח בשמאל
כל הפוסט הזה התחיל היום בבוקר. ישבתי לתומי בארוחת הבוקר ואמרתי לעצמי, למה לא עם יד שמאל? הצלחתי כמובן לאכול ביד שמאל. זה הרגיש קצת מוזר אבל היה אפשרי ומעשי.
מברשת שיניים? מזמן כבר בשמאל. מה עוד אפשרי לעשות ביד החלשה? בטח יש עוד רעיונות.
אנחנו לא סימטריים.
אצל כולנו יש הבדל בין צד ימין ושמאל, לפעמים ממש רציני, והוא מתבטא בכל מיני דברים ומקומות בגוף. יש אנשים שממש סובלים מכאבים, עקמות, מתחים, וכמעט תמיד צד אחד יכאב יותר מהצד השני. הקרנות יקרינו בדרך כלל לאחד הצדדים, לידיים או לרגליים.
זה נשמע פרדוקסלי, אבל כדי לאזן בין ימין ושמאל לא צריך להזיז שום דבר ימינה או שמאלה. הגפיים שלנו הם רק הסימפטום של הבעיה, ושורש הבעיה נמצא במרכז. כשניצור חיבור מהשורש עד לענפים, הענפים יחזרו למקום.
אז איך לאזן בין ימין ושמאל? ומה הקשר למרכז הגוף?
צריך להתחקות אחרי השורש שלהם ולשאול איפה מתחברים צד ימין וצד שמאל, לכדי דבר אחד. איפה שתיים הופכים לאחד. זה קורה בשני מקומות עיקריים, שאם נחבר אותם – הרבה דברים יתחילו להסתדר:
- בראש ובגו. זה מרכז הגוף שלנו ובו הגפיים מתאחדות לדבר אחד.
- במפגש שלנו עם הקרקע. המקום שבו כפות הרגליים שלנו נפגשות עם הקרקע – שתיהן מתחברות דרך הקרקע לדבר אחד. גם במקום שתי כפות הידיים שלנו מחזיקות חפץ אחד זה דומה – אחד.
כשאנחנו מחברים את 1+2, את הקרקע עם הראש ועמוד השדרה שלנו, ומפתחים דריכה עם צמיחה, כל הגוף נאסף למרכז. הציר המרכזי שלנו עולה למעלה, ועם הזמן פחות ופחות נוטה ימינה או שמאלה, אחורה או קדימה. ברור לי שזה לא מובן למי שלא חווה את זה, ולכן אסביר:
דוגמא:
אחד הכלים השימושיים בשיעורים הוא הליכה. עיצרו שנייה הכל, עימדו במקום ונסו את הדברים הבאים:
- כשאתם מרימים את הרגל לצעד ראשון כדי ללכת, בלי שום מודעות, אתם תשימו לב שהגוף שלכם מתקפל קצת למטה והצידה, בדרך כלל באזור הגב התחתון או האמצעי. זה בדיוק העניין.
- אם לפני שאתם מרימים את הרגל – תחשבו קודם כל על ה"אחד": דריכה וצמיחה של הראש, הגו והגפיים כנגד הקרקע, הגוף לא יפול הצידה.
איך זה קשור לימניות יתר או שמאליות יתר? מי שעושה הרבה דברים עם צד אחד בלבד, יפתח בלי לשים לב נטייה של חלק מהגוף לצד החזק, וחלקים אחרים של הגוף יאזנו את הנטייה לצד השני. כך נוצר לו בגוף מין סוג של נחש, חלקים שנוטים שמאלה וחלקים שנוטים ימינה. החלקים שבהם הגוף סוטה הצידה מהווים מעין "נקודות שבר" שבהם נוצר לחץ מוגזם. אלו המקומות שהרבה פעמים יכאבו והבעיות "ידלקו" בהם.
כשאנחנו מרימים את עצמנו באופן המאחד, "הנחש" הופך להיות פחות מעוקל, והכל מחובר יותר, משוחרר יותר וקליל יותר.
המחשתי את זה בסרטון הקצרצר הבא:
לסיכום העניין: המזרקה
הדרך לאזן בין ימין ושמאל היא לזכור שהם חלק מהשלם. כמו שמורתי גלית זייף הייתה אומרת, "שניים שהם אחד". עם הזמן הרבה מאוד חלקים נאספים סביב הציר האנכי שלנו, הגו מתמלא עם אורך ורוחב, גליל של זרימה וצמיחה שבתוכו הכל נאסף, משתנה ונפתח.
להתחיל לעשות דברים ביד ה"חלשה", מסמן לכם להפסיק לנטות חזק כל כך לצד ה"חזק" ולתת גם לשני. אבל בתכל'ס, השאיפה שלנו היא להתחיל מהמרכז, דריכה וצמיחה, ולצאת מתוכו אל הקצוות שלנו, ימין ושמאל.
לאחרונה אני משתמש בדימוי המזרקה כדי לתאר לאנשים את הזרימה בתוך הגוף ובפרט מתוך בית החזה והזרועות, שהם הגפיים השימושיות יותר בימינו. הזרם יוצא מהאדמה, עולה ממרכז הגו, מתרחב בבית החזה, ונפתח לצדדים – דרך הזרועות החוצה. ככה יד ימין ויד שמאל יוצאות מתוך המרכז הצומח:
אם הגוף שלכם במצב לא אופטימלי ואתם מרגישים שהגיע הזמן שניפגש… כל הפרטים אודות השיעורים והטיפולים שאני מעביר אצלי בקליניקה נמצאים כאן:
