עידן הקורונה. כולנו כמעט עובדים מהבית.
אתם עובדים כבר זמן מה על אותו עניין, ומתחילים להרגיש שנמאס לכם, אין לכם כוח, או הגוף כבד כבר.
קול ההרגל שלכם הוא זה ששופט אתכם לחומרה, שתמיד דוחף אתכם להמשיך כי אתם לא מספיקים, שתמיד רוצה עוד ועוד הספקים, לסמן עוד וי ברשימה.
קול ההרגל אומר: "יאללה, עוד קצת זה נגמר. להמשיך לתת בראש."
היום אני מציע לכם להקשיב לקול נוסף בתוככם, ואם הקול הזה לא נשמע אצלכם, אני אשמח לשתול אותו אצלכם במוח. זהו קול האוורור.
קול האוורור אומר:
"קומו מהכסא. לכו תעשו משהו מרענן, משהו אחר, שדורש פחות מחשבה. לא הודעות וטלפונים, לא מיילים, לא רשתות חברתיות ובטוח לא חדשות. לכו. צאו להליכה קצרה.
לכו לחלון, פתחו את הדלת, תרגישו את מזג האוויר בחוץ. האזינו לציפורים בחוץ, הביטו בעץ שצומח ברחוב. הרגישו את הטבע, הוא נמצא שם מחוץ למסך, גם אם אתם במרכז העיר, העץ עדיין שם, עומד שם בדממה וצומח אצלכם בגינה של הבניין.
תאכלו משהו, שתו משהו.
תרגלו קצת יוגה או צ'יגונג. 15 דקות. הניחו את הגב, עשו קצת מתיחות. שימו מוזיקה. רקדו קצת."
במהלך העבודה שלכם מול המחשב והטלפון אתם כל הזמן מקבלים רטטים, צלילים, גירויים והודעות. אתם מנסים לרוץ על רשימת המטלות שלכם על המחשב, סידורים, עבודה, ומה לא.
המוח שלכם מוצף באינפורמציה, ואתם צריך קצת זמן להתרוקן.
מי שלא מקשיב לקול הפנימי הזה וממשיך למשוך ולמשוך, בדרך כלל יגיע למצב של פציעה גופנית או לשחיקה מנטלית שתפגע בו בזמן הארוך. בטווח הקצר – לצאת להפסקה נוגד את קול ההרגל שלכם, אבל בטווח הארוך אתם תרוויחו מזה. זה בעיניי ניהול זמן חכם לעבודה מהבית ולעבודה בכלל.
אני אוהב לתרגל עמידת מדיטציה במצב הזה ולתת לרעש הפנימי להירגע. להתחבר לתחושת הגוף. אחרי העמידה אני מתרגל כמה תנועות פשוטות בצורה מחזורית, ובין התנועות אני חוזר לעמידה שקטה.
זה לא משנה מה תתרגלו כל עוד זה שקט ואתם חווים את השקט של הטבע בחוץ או מוצאים דרך אחרת להתרענן.
אחרי חצי שעה חזרו לעבוד במצב רגוע יותר, והגדירו לעצמכם הפסקה נוספת בהמשך יום העבודה שלכם.
אם אתם סובלים מכאבים ובעיות עקב יציבה ממושכת – אתם מוזמנים אלי לקליניקה ללמוד איך עושים את זה טוב יותר, כולל מפגש ייעוץ אצלכם במשרד. כל הפרטים:
