כף ידי הימנית, חלק ג': שני ראשים, גוף אחד

יואב טלר ישיבה מול מחשב 4 Comments

בפעם הקודמת בתוכניתנו, עסקנו באם-כל-ההרגלים דרך כף ידה הקטנה והדואבת של א', ארכיטקטית הבית. הבטחתי שאציג אי אלו הרגלים נוספים של שימוש בעכבר והנה אני מקיים.

הרגל מספר 2: צוואר הראש ,צוואר הזרוע והשרשרת שמחברת ביניהם

היום בתוכנית, נעשה זום אין.

לטובת העניין צילמתי את א' בוידאו במהלך השיעור שלנו:

בטח תהיתם לעצמכם לא אחת מה כל הרוחניקים-אלטרנטיבים-היפים האלה מלהגים "הוליסטי, הוליסטי" כל היום. המילה הפכה לסוג של שיר בגלגל"צ שכבר אי אפשר לשמוע מרוב שטחנו לה את הצורה.

הוליסטי: מלשון Whole, שלם.

וכעת, למהות אחת מאחורי המילה:

שרשרת הוליסטית

כל הדברים שאציין כאן, קורים סימולטנית, ברפלקס כיווצי שהוא בעצם לב כל העניין – דרך השקיעה שדיברתי עליה בפוסט הקודם.

מודה באשמה, אמרה א', אני לוחצת באמצע הכפתור הענק של העכבר, בצורה קצת מוזרה. כפי שניתן לראות בתמונה הבאה, היא מרימה את שתי האצבעות הלוחצות שלה באוויר, אולי מתוך הרצון לוודא שההכפתור ילחץ במרכז ליבו הפועם, אולי בגלל השימוש המסיבי שלה בגלגלת, ומשאירה את קצות האצבעות "באזור". כשהיא לוחצת, היא עושה את זה תוך כדי שימוש בכוח מוגזם בערך פי 3 מהנחוץ כדי שיעתר הכפתור לאצבעותיה.

זה קצה אחד של התופעה – וקצה אחד בגופה של א': קצות האצבעות.

שתי האצבעות הנ"ל לא עולות ויורדות. הן מוחזקות באוויר כל הזמן! ברגע שא' מרימה אותן באוויר נוצר שינוי גורף בכל הגוף:

מיידית: האגודל והזרת יתעקלו להן כדי לתמוך בחוסר התמיכה שנוצר עקב התרוממות האצבעות: למעשה, הן יעזרו להחזיק את העכבר במקומו בזמן הלחיצה וכן יעזרו להניע אותו.

מיידית: כל השלבים הקודמים בשרשרת מחייבים כיווץ של כף היד לתוך מפרק היד. הכיווץ שנוצר הוא סיבובי שכזה – לתוך הזרוע וימינה. כך נוצר לחץ גדול על הצינור הראשי המספק עצבוב, דם, אנרגיה ובעצם – כל החומר שצריך להגיע לכף היד ולאצבעות! פי 2 לחץ מהנדרש אם לא יותר:

מתח מיותר באזור כף היד
מתח

מיידית: כל הזרוע נלחצת לתוך משטח העבודה, מפרק הכתף ננעל.

מיידית: לחץ נוצר ברצועת הכתפיים והצוואר ננעל.

מיידית: הראש נופל לתוך עמוד השדרה, ולוחץ לתוכו – בדיוק באותו אופן שכף היד לחצה לתוך קצה הזרוע.

זה הקצה השני של התופעה – וקצה שני בגופה של א' – הקודקוד.

למאוכזבים מביניכם, מפאת אנונימיותה של א' לא עליתי בשרשרת עד כדי חשיפת זהותה של הארכיטקטית המסתורית, אז תאלצו להסתפק בפרצוף שלי:

צוואר הגוף = הצוואר כמו שאנחנו מכירים אותו. ראשנו הוא הראש של הגוף.
צוואר הזרוע = אזור מפרק כף היד. כף היד היא הראש של הזרוע!

בתמונה העליונה, רואים את שני הראשים – כשהם שואפים להגיע לפנים לשמיים.
בתמונה התחתונה, רואים את שני הראשים – אחרי קריסה אחורה ולמטה לתוך עמוד השדרה או לתוך עצמות האמה.

כל הסיפור הזה קורה ביחד, ברגע אחד.

איך אפשר אחרת?

אני משתמש באובייקט כלשהו. עכבר לצורך העניין. מה שתיארתי עד כה ניתן לסיכום במשפט אחד: נפילה מתחת לאובייקט בו אני משתמש. כל הפירוט לעיל בעצם מתאר את דינמיקת השקיעה בכל מיני מקומות בגוף ואיך הם מתקשרים אחד לשני לכדי שרשרת נפילות, משיכות והחזקות. תופעת הנפילה היא מאוד בולטת מבחינה פנימית – וזו המיומנות שמורה מתאמן משך שנים על מנת להבחין בה בתוך עצמו ומתוקף כך – גם אצל האחר. מבחינה חיצונית התופעה היא פחות בולטת ויש כאלו שבכלל לא יבחינו בה. בה קבור הכלב אשר מבדיל בין שיטות שמתחילות מהפנים ויוצאות החוצה, כגון שיטת אלכסנדר, טאי צ'י, יוגה וכו', לבין שיטות שהן חיצוניות בלבד – כמו אימון טיפוסי בחדר כושר או כפיפות הבטן שהכריחו את כולנו לעשות בתיכון…

אנחנו נחליף את הנפילה מתחת לאובייקט – לדבר ההפוך ממנה:
התרוממות מעל לאובייקט = הפעלה רציפה של מנגנון הקלות – Lightness, אשר מסתתר בתוכנו ויאפשר לנו להתרומם מעל כל דבר שנשתמש בו – כלפי מעלה.

נקודות מגע

במקום בו אנו מתחברים אל האובייקט בו אנו משתמשים, נשאף להשתמש בו מבלי לקרוס, או לעניין העכבר –

  • ללחוץ על הכפתורים והגלגלת שלו כשהיד מונחת בעדינות ובקלות על גבי העכבר,
  • ללא הכיווץ במפרק כף היד,
  • בלי לתקוע את האצבעות באוויר,
  • בלי האגודל והזרת שנועלות אותו במקומו,
  • כשהזזת העכבר מתרחשת בעזרת מפרקי כתף חופשיים,
  • כשמפרק כף היד נוגע-לא נוגע במשטח,
  • שכל הזרוע עד קצות האצבעות – שואפת להתרחק מהגוף ולא להתכווץ לתוכו ולתוך עצמה,
  • והראש לא נופל לתוך עמוד השדרה, אלא מונח בקלילות ובחופשיות על הקצה של העמוד – שם בין האוזניים…

…ובהמשך השרשרת

לאחר מספר שיעורים ועבודה עצמית, תוכלו לחשוף בעצמכם מה קורה בשאר הגוף כדי לקיים את הקלילות הזו. קלילות בכף היד לא יכולה להתקיים ללא קלילות בשאר הגוף – בראש, בצוואר, בגפיים ובגו במיוחד.

…אחרית דבר

ועכשיו מסר לא' ולכולנו:
אני מאמין שאם תטמיעי בתוכך את המעבר מדינמיקה שוקעת לדינמיקה זורחת – תוכלי להחלים מהכאב הנוכחי והרבה מעבר לכך – תוכלי לזרוח, על כל המשתמע מכך…

אם גם אתם יושבים שעות מול המחשב, ואתם רוצים לשמור על הגוף שלכם – גם אתם יכולים ללמוד! אז קודם כל:
קבלת ייעוץ או קביעת שיעור

ודפים רלבנטיים אחרים:
שיעור אצלכם בבית
גוף האדם בעידן הדיגיטלי
למי זה מתאים: אנשי מחשבים

הפרקים הקודמים בסדרה:

כף ידי הימנית, חלק א': אפל שודדת את ג'רי מנכסיו
כף ידי הימנית, חלק ב': עכבר מנומר ונפלאות הדינמיקה

רוצה לקבל חוכמות חדשות באי-מייל? כאן.

— יואב.

Comments 4

  1. כמה טיפים:
    עדיין יש חשיבות לשימוש באביזרים מסייעים ולבניה נכונה של עמדת העבודה, כדי שיקל ליישם את העקרונות שתוארו כאן.
    הרשום להלן מבוסס על העדפותיי האישיות לאחר ניסיונות רבים, וחלקו עומדבניגוד להמלצות ארגונומיות מקובלות.

    עכבר: עכברים סטנדרטיים הנמצאים בשוק הם קטנים מידי לרוב האנשים, ולכן מעודדים את כיווץ האצבעות שתואר כאן. קל יותר לשמור על יד רפויה כשהעכבר גדול. העכברים בד"כ מיועדים ליד ימין, בעוד שהחלפה ועבודה בשמאל וימין לסרוגין מחלקת את העומס ויכולה לעזור במניעת השתרשותם של הרגלי עבודה גרועים.
    דוגמאות לעכברים גדולים:
    trackman wheel של logitech – עולה כ- 250 ש"ח. עכבר גדול עם גלגלת, ליד ימין.
    עכברים של contour – קיימים במגוון מידות ובגרסה ימנית ושמאלית. קשה להשיגם בארץ (אפשר לנסות ב"דגש" בגבעתיים). לחלופין, אם אתם נוסעים לארה"ב ניתן להזמינם באינטרנט (כ- 130 דולר).
    ישנו גם העכבר האנכי שהוזכר בבלוג, לא זוכרת של איזה יצרן. גם הוא מגיע במספר מידות.

    כרית הג'ל המצולמת בבלוג נחשבת לאביזר ארגונומי. לטעמי מעודדת הישענות למטה, ומפריעה לזרימת הדם לכף היד. בקיצור: אפשר לוותר.
    משענות זרוע בכסא: אף הן מעודדות הישענות למטה ומפריעות לתנועה חופשית של הזרועות. אני מפרקת אותן מכל כסא המשמש אותי לעבודה (כמה ברגים שצריך לפתוח, בד"כ).

  2. Post
    Author

    אשריך תמר, אני בהחלט מסכים איתך.
    מקווה שא' תקרא את דבריך. האמת, היא חושבת שהעכבר גדול מדי למידותיה ולא קטן.
    מה דעתך?

  3. Pingback: מישהו רוצה להתנוון פה? » חוכמה גדולה.

  4. Pingback: מותה של חתיכת הפלסטיק? » חוכמה גדולה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.