עכבר ללא עכבר ושינוי הסדר העולמי

יואב טלר ישיבה מול מחשב Leave a Comment

ג'רי העכבר הופך לרואה ואינו נראה

ג'רי חוזר לגדולתו?

אוויר אי אפשר לייצר בסין…אבל מצלמות כן.

מצלמה וחיישן לייזר הם הפטנט שהופך את העכבר החדש לנטול-עכבר: הם קוראים לזה Mouseless Mouse, והנה הוידאו שלהם.

מה אתם אומרים? את דעתי תקראו אחרי הוידאו:

מה שבטוח – היה יכול להיות נחמד אם כף היד לא הייתה צריכה לדמות עכבר מתחתיה. זה יכול להיות אפילו גרוע יותר אם כף היד העתידנית תיאלץ לעשות זאת מבלי חתיכת פלסטיק שתאפשר לה לנוח עליה. אני מהמר שהשלבים העתידיים של הפיתוח ישחררו את כף היד מהצורך לדמות עכבר, ויאפשרו לעבוד עם כף יד משוחררת לגמרי. רעיון ליזמים: חיישנים שיקלטו רק את קצות האצבעות. במילים אחרות, משטח נגיעה דומה לכזה של מחשב נייד או של אייפון, רק וירטואלי, רגיש וגדול. זה לא רעיון כזה גדול – מיטב המוחות באפל כבר בטח עובדים על זה.

וחוץ מזה, בואו נסתכל רגע על האיש בוידאו:

איש MIT מדגים עבודה עם העכבר הוירטואלי

מה אתם אומרים?
כשמוסד גדול כמו M.I.T – אחד מהמוסדות האקדמיים-טכנולוגיים המובילים בעולם – מפרסם וידאו או תמונות כאלה, אנחנו מבינים מה הסטנדרט הגופני בחברה שלנו. למה אני מתכוון?

שימו לב שהחבר בתמונה ממש מהופנט למסך של המחשב. הביטו בעיניים שלו. דרך העיניים אנחנו מבינים מה קורה לו בתוך הראש מבחינת המודעות לגוף: אין ממש כזו. כל כולו בתוך המחשב. וכשדבר כזה קורה (לכולנו) הגוף נופל על המחשב. מה קורה פה לאיש? דבר מוביל לדבר:

כל הפוקוס שלו בתוך המסך ← כל מרכז הגוף רוצה להתקרב למסך בשביל להתחבר לעבודה שהוא עושה ← הראש והגו נופלים על המחשב ← היד לעומת זאת נשארת תקועה וקפואה כשהמרפק מאחורי הגוף.

יש פה את ההיפוך הקלאסי. אם היינו רוצים להפוך אותו חזרה למצב של יחסיות אופטימלית בין הגב לזרועות, היינו באים לאיש החביב ומבקשים ממנו להישען בחזרה אחורה, להרחיק את הראש והגו מהמסך ובמקום זאת לשלוח את הזרוע קדימה לגוף. ביחסיות שאנחנו שואפים אליה, הגב מתפקד כ-Back, כלומר "מאחור" ולא נופל קדימה על מחשבים. בעגה האלכסנדרית הקלאסית אומרים:

"Stay back to aim up"

הראייה לא מתקצרת, כי אפשר לראות מה קורה על המסך גם מרחוק יותר, והזרועות מתרגלות להיות משוחררות כשהן נשלחות לעכבר, למקלדת, לבנאדם מולנו או מה שלא יהיה.

האספקט הפסיכולוגי-מנטלי

מה קורה כשאנחנו לא נופלים לתוך המחשב? אנחנו והקופסא לא מאוחדים יותר. אני כאן והמחשב שם. אני משתמש במחשב מרחוק יחסית, אני שולט בו והוא לא שולט בי. אני לא סתם אומר את זה, מבחינה פיזית אפשר לומר מה קורה כשאנחנו לא נופלים-נבלעים בתוך המחשב: הגב שלנו הוא המרכז שלנו, יש התרחשות בתוך הגב כי אנחנו מקדישים לו מחשבה ותשומת לב יחד עם כל הגוף. יחד עם זאת, יש התרחשות במסך שמולנו. ההתרחשות במסך שמולנו מנוהלת ע"י המוח שלנו, מקבלת ושולחת מסרים בעזרת האצבעות, העיניים, האוזניים או הפה.

שתי התרחשויות שמנוהלות ע"י מוח אחד: קואורדינציה

השאיפה שלנו היא לקיים את שתי ההתרחשויות הללו במקביל: עבודה עם המחשב ועבודה עם הגוף. לאורך זמן ניתן ללמוד ולפתח את הקואורדינציה השכלית-גופנית אשר מאפשרת לנו לעשות את שני הדברים – כאחד. זה מה שיציל אותנו – אם אתם שואלים אותי: לזכור שיש לנו גוף וקיום פיזי מחוץ למימד הוירטואלי, ולא סתם לזכור – לזכור ולאהוב.

עוד בנושא גוף האדם בעידן הדיגיטלי:

כף ידי הימנית – המדריך למשתמש בעכבר המודרני: חלק א'חלק ב'חלק ג'
דוגמא אחת-חמש יכולות-חמש מערכות
שיעור אצלכם בבית – מול מחשב.

רוצה להעיר את הקואורדינציה שלכם? כאן.
רוצה לקבל חוכמות חדשות באי-מייל? כאן.

— יואב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.