פרק א׳: צ׳י-גונג – נירה
לפני כמה שנים טובות, בעודי כבר מורה לאלכסנדר מספר שנים, הלכתי ללמוד צ׳יגונג אצל נירה רבינוביץ׳, בביתה, באופן פרטני. בחוכמתה, נירה זרעה אצלי זרע: ״יום אחד תבוא לקמפוס ברושים לכיתת הצ׳י-גונג שלי…״…
עברו להם כמה שנים, את נירה מזמן לא ראיתי, אבל הצ׳יגונג תמיד היה חלק מהתרגול האישי שלי ומהעבודה שלי עם אנשים בסטודיו. ויום בהיר אחד הזרע נבט, פוף, והחלטתי להירשם לכיתת הצ׳יגונג בברושים. שנה שלמה של תרגול שבועי בקבוצה גדולה, עם נירה ועוד שלושים נשים מבוגרות ממני. אולי היו שם עוד שני בנים חוץ ממני. אולי.
בדיעבד הבנתי, ששנת הצ׳יגונג שלי אצל נירה הייתה שנה משמעותית, שנה שחיזקה מאוד את הנוכחות של הצ׳יגונג בחיי, והרבה דברים מבססים את התרגול והעבודה שלי עם אנשים מאז. יש משהו מאוד משמעותי במסגרת קבועה.
פרק ב׳: רפואה סינית – יעל
בלי להרגיש, וכחלק ממסלול מדריכי צ׳יגונג, לקחתי קורס ששמו ״יסודות הרפואה הסינית״, שהרי צ׳יגונג – זה חלק מאותה רפואה עתיקה. את הקורס העבירה יעל קורנר-אייזן בתשוקה כל כך עזה, שנשאבתי פנימה. ולא רק אני. לפעמים נדמה לי שחצי מהסטודנטים בקמפוס נמצאים שם בזכותה.
יעל הפכה לדמות מפתח בחיי מאז, ואיתה העניין הגובר ברפואה הסינית. היא נתנה מקום לחנון שבתוכי, הפנתה אותי לספרים ולמקורות, ואחרי שנה, מצאתי את עצמי במסלול המלא של הרפואה הסינית, שאורכו 4 שנים, חמש בשבילי, כי יש לי משפחה, 2 ילדים מתוקים ועסק עצמאי. כיום אני בשנה רביעית מתוך חמש.
פרק ג׳: שוב צ׳יגונג – פיי ומיצ׳יקו
בחזרה לצ׳יגונג. את Faye Yip פגשתי על המסך, ביוטיוב, מדגימה סדרה מפורסמת בשם Ba Duan Jin, שמונה יריעות המשי. היא עשתה את זה בפשטות מופלאה, והחלטתי לתרגל איתה כל יום, למשך 30 ימים. באש ובמים, גם אם זה אומר בשתיים עשרה בלילה כשאני שפוך – אני מתרגל את הסדרה רבע שעה. התחברתי אליה מאוד, ולא הייתי זקוק למורה פיי על המסך יותר, כי הסדרה נטמעה בגוף. עוד זרע נזרע.
יום אחד, בדיוק אחרי שצפיתי שוב בסרטון של המורה פיי, אני רואה בפייסבוק הזמנה לסדנא, צ׳יגונג 8 יריעות המשי עם מיצ׳יקו ניטובה, מורה מיפן. הסדנא – ליד הבית שלי בהרי ירושלים. יותר מזה? אני הולך.
פרק ד׳: זן שיאצו – בי״ס מגע
בסדנא פגשתי את אנשי בית ספר מגע הירושלמי, והקהילה המופלאה שנבנתה סביבו עם השנים. הסתבר שמיצ׳יקו המורה מיפן מגיעה כל שנה ללמד את אנשי מגע. הרגשתי נעים איתם, קבוצת אנשים עם כוונות כנות ללמוד, והרבה אהבה למקצוע, לגוף ולמגע כמובן. הסדנא הייתה מצוינת, אפילו קניתי את הספר של מיצ׳יקו שנכתב רק ביפנית וחיפשתי מישהו שיתרגם לי אותו. לא מצאתי כמובן, אבל הצורך שלי להבין צ׳יגונג קיבל מנת סקרנות רצינית, ועודנו שם.
בתחילת שנה ב׳ של רפואה סינית בברושים, הרצה לנו מוטקה איילון, אחד מהמטפלים הותיקים בארץ, ודמות מפתח בלימודי הרפואה הסינית והשיאצו בברושים. מה שהוא עשה שם היה נראה כמו קסם, ואמרתי לעצמי, היי, אני עובד במקצוע מגע (אלכסנדר) כבר כמה שנים, ברור שאני רוצה להבין את המגע מהכיוון הסיני גם… אני רוצה ללמוד שיאצו…
אחרי הרושם העמוק שהותירו בי אנשי מגע, ולאחר ששאלתי כמה וכמה אנשים איפה ללכת ללמוד שיאצו, פניי היו מועדות למושבה היוונית בירושלים, ללימודי שיאצו בבית ספר מגע. רפואה סינית בברושים ושיאצו במגע, קצת מוזר לכמה אנשים – כי יש מסלול שיאצו בברושים, אבל לי היה ברור מה אני עושה.
ביליתי שנתיים בבי״ס מגע, שנתיים משמעותיות מאוד, הרבה מעבר לשיאצו. שנתיים בתוך משפחה חמה ואוהבת, שנתיים מהותיות של מגע, על כל השלכותיו ומשמעויותיו. בבי״ס מגע מתרכזים יותר במהות של מגע, במהות של טיפול, של מטפל ומטופל, יחד עם הלמידה הטכנית. ואותי – תמיד עניינה המהות.
והנה אני כאן היום. תמיד מרותק ומסוקרן לגלות מה אני הולך לעשות בשיעור הבא – שכעת אפשר לקרוא לו גם הטיפול הבא. נכון להיום אני מטפל שיאצו בקליניקה, ובקרוב – אתחיל לטפל בדיקור.
אתם מוזמנים בחום.