לכל פעילות גופנית יש שני צדדים. צד אחד גלוי וצד אחד סמוי. חוסר איזון ביניהם גורם להרבה בעיות, כתוצאה משימוש יתר או חוסר שימוש בחלקים מסוימים. ולהפך – כשאנחנו מאזנים בין הסמוי והגלוי, מתעורר בגוף תהליך משמעותי של שיפור וצמיחה. היום אני אדגים איך זה עובד בריצה ובהליכה כדי לעזור לכם לאזן בין הצדדים – בעצמכם.
על מה אני מדבר, ומה קורה כשהגלוי והסמוי לא משתפים פעולה?
החלק הגלוי הוא מה שאנחנו רואים בבירור, בריצה והליכה – פעולת הרגליים והידיים, ורוב האנשים רצים באופן בלעדי עם הרגליים, הידיים פחות משמעותיות. כדי למצוא את החלק הסמוי של התנועה, אנחנו צריכים להוריד את החלק הגלוי מהמשוואה, ולשאול – מה נשאר?
אז אם נוריד את הידיים והרגליים, נשארנו עם מרכז הגוף – הראש והגו. זה החלק הסמוי. כשאנחנו הולכים או רצים יותר מדי עם החלק הגלוי, הוא עושה יותר מדי, והחלק הסמוי – פחות מדי.
אתם עשויים להתפתות לקרוא לחלק הגלוי – האקטיבי, ולסמוי – הפסיבי, אבל זו בדיוק הטעות שאני מדבר עליה. החלק הסמוי לא צריך להיות פסיבי, שניהם צריכים להיות אקטיביים, רק באופן אחר. ההפעלה של החלק הסמוי היא משהו שידענו מלידה, והפסקנו לעשות אי שם בילדות.
אחרי 30 או 40 שנה, משהו פתאום מפריע לתפקוד היומיומי שלנו, ואנחנו מחפשים דרכים לפתור את הבעיה שהתעוררה. שיטת אלכסנדר מאפשרת לנו לעורר מחדש את החלק הסמוי שלנו כדי לשפר את האיזון הפנימי ולהרגיש יותר טוב.
כשהגלוי משתלט והסמוי רדום – הרגליים והידיים עושות הכל
הראש והגו רדומים, וכל הרצף הפנימי של הגוף שלנו תקוע: הראש, עמוד השדרה וסביבתו מתנהגים כמו משקולת כבדה שהרגליים צריכות לעבוד קשה מדי כדי לשאת אותה. התנועה שלנו כבדה, הנחיתה שלנו כבדה, אנחנו מטלטלים את עצמנו בכל צעד.
כשהרגליים שלנו צריכות לסחוב עליהן גוף כבד, הן עושות את זה בדרך מסוימת מאוד. ואל תחשבו שכבדות היא עודף משקל בהקשר הזה, לא, אני מדבר על כבדות של חוסר הפעלה, של מתח, תקיעות וחוסר זרימה, והיא מופיעה גם אצל אנשים רזים. מכאן אתם יכולים להסיק גם לגבי קלילות.
עבודת רגליים סמויה וגלויה
חלק מתפקידי כאן הוא להפוך לכם את הראש. כשאני שואל אנשים באימונים מה הרגליים עושות בזמן הריצה או ההליכה, כולם מתרכזים ברגל שמתרוממת קדימה, וזה שוב – החלק הגלוי והפחות חשוב. החלק החשוב יותר הוא הרגל השנייה, הרגל הנוחתת, והשלב הקריטי מתחיל מרגע הנחיתה על הקרקע ועד לניתוק מהקרקע.
כשמתמקדים בשלב הזה, ריצה והליכה מתחילות להשתנות מקצות האצבעות עד לקצה הראש.
באימונים אנחנו עובדים על הדברים במקביל, ולא כמו פה בפסקה שבה אני כותב על הרגליים ואחר כך על הראש והגב… הכל משתנה ביחד.
השאיפה שלנו
היא להפעיל את החלק הסמוי – הראש ועמוד השדרה, ואני מתמקד בכיוון של הראש שכתבתי עליו בפוסט קודם, ובצמיחה לאורך ולרוחב עמוד השדרה. ברגע הנחיתה, הרגליים (החלק הגלוי) מספקות לחלק הסמוי תמיכה כדי לצמוח, בעזרת דיווש הקרקע. הברכיים משתחררות קדימה, שרירי הירך והשוק משתחררים והכל עובד ביחד טוב יותר.
החלק הגלוי והחלק הסמוי הם למעשה אחד, משרתים אחד את השני באופן הרמוני שיוצר קלילות ושחרור תנועה. כל מיני בעיות שנוצרו בגלל חוסר האיזון הקודם מתחילות להשתנות.
החלק הגלוי מסמל את ה-doing, התנועה החיצונית, תנועה גדולה וניכרת לעין, תהליך מהיר שקורה שוב ושוב, העשייה.
החלק הסמוי מסמל את ה-being, התנועה הפנימית המעודנת, המייצבת והמצמיחה בתהליכי זמן ארוכים. היא אינה נראית לעין הלא מיומנת. זהו עמוד השדרה, הכיוון, הכוונה, ההוויה.
החיבור ביניהם – הוא משהו לשאוף אליו.
