שיטת אלכסנדר מלמדת את האדם להיות המטפל של עצמו, ויותר מכך: לחיות בצורה שבה לא נזדקק לטיפול – אפילו של עצמנו.
מה זה בעצם טיפול? זה זמן שבו מאזנים את הלא מאוזן, מסדרים את הלא מסודר, מוסיפים את החסר, מפחיתים את העודף. לרוב – מטפל חיצוני יעשה את העבודה מבחוץ. עם זאת, צריך לזכור שלנו יש את היכולת הטבעית והכי משמעותית לשלוט בגוף שלנו – מבפנים.
מדוע אנחנו זקוקים לטיפול? ואיך אפשר בלי זה?
כי אנחנו חיים משך תקופה בצורה מסוימת שגורמת למערכת שלנו לצאת מהאיזון, יום אחרי יום, חודש אחרי חודש, עד שהגוף-נפש זועק בצורת כאב או סבל, מספר לנו שמשהו לא בסדר.
שיטת אלכסנדר עוסקת בדרך החיים שלנו, וכלי העבודה שלה הוא תודעת הגוף. היא מלמדת אותנו לחיות באיזון טוב יותר כך שלא נגיע למצב בו נזדקק לאותו טיפול – מה שנקרא ״מניעה״.
אופטימיות זה לא רק בראש
אבל השיטה עושה הרבה מעבר לזה: זה שאנחנו חיים באיזון טוב יותר גורם להנעה של הרבה תהליכי צמיחה והתפתחות, שרק את חלקם אנחנו חווים. ריפוי ה״פצעים״ הוא רק החלק הראשוני של העניין. לאחר מכן אפשר להמשיך ללכת באותה דרך, בה יכול להתרחש תהליך של גילוי וחשיפת הפוטנציאל, בו אנחנו מכוונים את עצמנו למעלה ולא עוסקים במה שהיה למטה. מה שהיה – היה. האופטימיות נכנסת לפעולה, הרבה מעבר לשלב בו הייתם בתוך הבור.
הרבה שיטות אחרות עוסקות ברמת ההוויה, מכל מיני כיוונים, חלקן יותר טיפוליות, חלקן פחות, אבל המיוחד בשיטת אלכסנדר הוא העבודה המפורשת (explicit) עם המודעות היומיומית, החשופה, הפשוטה, המזוקקת לרמת הפעולה הפיזית האחת, השגרתית ביותר, כמו להרים יד או להרים ראש, והבנת השלכותיה הגורפות על הקיום שלנו.
הטבע הפנימי
ככה נראה שיעור: לראות את ההרגלים שלנו במראה.
שיטת אלכסנדר גאונית באלגנטיות שלה ומזכירה לי בעיקר את הזן המזרחי (Zen) הפשוט והנקי, אבל היא מגיעה מתוך הסתכלות של אדם מערבי, על אורח החיים המערבי: זו הייתה נקודת מבטו של אלכסנדר, האיש, במאה הקודמת. החיים המערביים שונים מהותית מחייו של הנזיר על ההר במזרח, וכל עבודתו של האיש התבססה על ההתמודדות של האדם (The Self) עם הסובב אותו, החיים המודרניים אשר הולכים ומרחיקים אותו מקיומו הגופני הטבעי.
ה״טבע״ החיצוני, שהוא בעינינו עצים, חיות, הרים ונהרות, מתפוגג לו במהירות כדי לקיים את אורח חיינו הצרכני והמכלה. אנחנו מדברים הרבה על אקולוגיה ושמירה על הטבע, אבל הטבע הפנימי שלנו, של האדם, נמצא ביסוד העניין. ואליו פונה שיטתו של אלכסנדר: פיתוח המודעות שהיא הגשר בין האדם וטבעו הפנימי.
את אופן יישום הפעולה האחת, הפשוטה, לפי שיטתו של אלכסנדר, אפשר לקחת וליישם בכל תהליך או פעולה שתרצו, עד המורכבות ביותר, בכל רובד או תחום שתרצו. לא לחינם התפתחה השיטה ככלי עזר לספורטאים, לשחקנים, למחנכים, למנהלים וכמובן – לצורך השיקומי. זו פילוסופיה פשוטה וחזקה, שאינה נשארת ברמת ההתפלספות אלא מתבטאת באופן המוחשי והפיזי ביותר.
שיטת אלכסנדר: יישום גופני בכל מה שאנחנו עושים.
שיטת אלכסנדר לא תמיד מתאימה
אבל צריך להבין, היא דורשת מהאדם. רוב האנשים שמגיעים אלי סובלים מבעיות כרוניות. בשיעורים הם נדרשים לחשוב. להפעיל את המודעות הגופנית ולעבוד על עצמם. במקרים של כאבים אקוטיים, של מצבים פיזיים-נפשיים מסוימים, או פשוט אי התאמה לצורת המחשבה הזו, חלק מהאנשים לא יכולים לספק את הדרישה, כי חסר להם משהו והם צריכים מישהו שיעזור להם, מישהו שיעשה איתם ובשבילם. פה יכול להיכנס טיפול שיאצו, או כל טיפול אחר.
לא אחת קרה ששלחתי אנשים למטפלי שיאצו או רפואה סינית אחרי תקופת ניסיון לא מוצלחת בשיעורי אלכסנדר. חלקם עברו את המשוכה בעזרת הטיפול והמשיכו בחייהם בלעדי, וחלקם חזרו ללמוד את השיטה לתקופה, לאחר שמצבם השתפר.
להמשיך ללמוד: מצ׳י-גונג לרפואה סינית
לפני שנתיים, התחלתי ללמוד במסלול למדריכי צ׳י-גונג אצל נירה רבינוביץ׳ בקמפוס ברושים. כחלק מהתהליך, הגעתי לכיתתה של יעל קורנר-אייזן הנפלאה ויסודות הרפואה הסינית. תוך כמה חודשים מצאתי את עצמי מתחייב למסלול המלא של הרפואה הסינית, 4 שנים. כיום אני מסיים את השנה השנייה ללימודים, ועם תחילת השנה השנייה, התחלתי ללמוד שיאצו בבי״ס מגע הירושלמי, במסלול מקביל של 3 שנים.
מרפואה סינית לשיאצו
את פרקטיקת השיאצו אני משלב, כמתלמד בשלב זה, בקליניקה הותיקה (יחסית) שלי כמורה לשיטת אלכסנדר. אחת לכמה זמן ובהתאם לצורך, אני מחליף את השיעור בטיפול שיאצו מלא, ולעיתים, משלב את השיאצו בעבודה האלכסנדרית על שולחן הטיפולים. אינני תומך בגישה בדלנית שמאפיינת אנשי מקצוע מסוימים בתחום, ואני חושב שיש מקום לכולם. לא כל השיטות מתאימות לכולם, לכן יש כל כך הרבה שיטות, ואיש מקצוע נבון יודע להתאים את הכלי הנכון לאדם הנכון, בזמן הנכון.
צ׳י-גונג ואלכסנדר
את פרקטיקת הצ׳י-גונג אני משלב בשיעורים הפרטיים השוטפים ככלי תנועתי שנותן את האפשרות לראות מה צריך לתקן, ואיך אפשר לנוע. התנועות והרצף הצ׳י-גונגי נותנים הרבה חומר עגול וזורם לעבוד איתו שאינו קיים בפעולות השוטפות והישרות כל כך של חיינו: הליכה, ישיבה, עמידה, שכיבה. והרבה מעבר לכך: צ׳י-גונג עוזר ללמד תנועה, איזון והרמוניה שמפתיעים אותי כל פעם מחדש.
הרפואה הסינית בדרך…
את פרקטיקת הרפואה הסינית אני משלב בשלב זה בעיקר ברמת האבחון, המחלחלת לאיטה לתוך תפיסת העולם שלי וממנה – לקליניקה. צורת המחשבה הרפואית הסינית מכילה את כל רבדיו של האדם כמכלול הרמוני אחד, ומרתק אותי להבין את תלמידיי ואת עצמי דרך המשקפיים האלה. אחת לכמה זמן אני קוטף אחד מתלמידיי לטובת אבחון סיני מלא, נתינת המלצות לאורח חיים והפנייה למטפל מתאים במידת הצורך.
אלכסנדר על הרפורמר של פילאטיס
תחום נוסף בקליניקה הוא העבודה על הרפורמר, אחד משני המכשירים המרכזיים שהמציא ג׳וזף פילאטיס. הרפורמר היה חלק מרכזי מהכשרתי כמורה לשיטת אלכסנדר אצל גלית זייף, ועל אף שהוא משויך למה שקרוי ״פילאטיס מכשירים״ בארצנו, העבודה האלכסנדרית אותה פיתחה גלית על המכשיר שונה לחלוטין ממה שקורה, למיטב נסיוני, ברחבי הארץ והעולם בתחום זה.
העבודה על הרפורמר מעולה לאנשים עם בעיות גב, ונותנת הזדמנות שיקומית יוצאת דופן: ללמוד לנוע בשכיבה. על הרפורמר אני מלמד בסטודיו שלי במבשרת, זה מכבר רכשתי אחד, וגם בסטודיו של גלית בת״א.
הסטודיו בתל אביב: עבודה על הרפורמר של פילאטיס.
מה שהכי יפה מבחינתי, הוא שבסופו של דבר כל הכלים והשיטות האלו מתכנסים לדבר אחד, שמסתכלים עליו מזויות שונות.
איך אומרים באנגלית, I can’t wait. העבודה מרתקת, והיא צפויה להיות מרתקת עוד יותר עם הכלים החדשים שהולכים ונבנים.
הירשמו כאן כמנויי האתר וקבלו גישה בלעדית לאזור הסרטונים + פוסטים חדשים אליכם למייל:
הירשמו לרשימת התפוצה של הבלוג
השלב הבא – השיעורים שמשלבים את כל זה, באופן פרטני במסלול השיקומי. את כל הפרטים תמצאו כאן:
