השבוע עשיתי ביקורי בית ומשרד אצל אנשים עם כאבי גב, כתפיים וצוואר כרוניים, שעובדים מול מחשב כל יום, כל היום, ומחפשים פתרון לבעיותיהם. אני רוצה להגיד לכם מה שאמרתי להם.
בעולם אידיאלי…
הייתי ממליץ להם לעזוב את המחשב לשבועיים ולראות מה קורה לכאבים. ראיתי מקרים של אנשים שסבלו מאוד מכאבים, עברו את כל הטיפולים והשיטות, וכשהם טסו לשבוע חופשה פתאום הכאבים נעלמו. וחזרו כמובן עם סיום החופשה.
אבל זה רק בשביל שתבינו, סביבת העבודה הזו היא מקום מאתגר למי שרוצה לשפר את המצב הגופני, זו התמודדות פנימית שלכם בין שיכחת הגוף וקריסה ובין זכרון הגוף וצמיחה. וזה לא שחור או לבן, זו סקאלה, שאתם צריכים לזוז עליה, יותר לכיוון הזיכרון והצמיחה, מאיפה שאתם לא נמצאים.
שיעור, תרגול, טיפול, מנוחה?
בכל מה שקשור לתרגול, טיפול, מנוחה וכל פעילות אחרת שאתם עושים משך 2-6 שעות בשבוע, טובה ומועילה ככל שהפעילות הזו תהיה, אל תצפו שהיא תציל את כל המצב, כי ביום אחד של עבודה אתם יושבים פי כמה זמן מכל התרגול שתעשו בשבוע שלם.
לכן מאוד חשוב לשנות את השגרה, את השעות הארוכות של העבודה, וליצור שם את השינוי. שיעור, טיפול, תרגול ומנוחה יכולים להיות סמן חשוב בדרך, אבל אתם צריכים ליסוע בדרך, דרך חדשה.
זרועות כבדות, כתפיים, בית חזה, גב תחתון
לדוגמא, בכל פעם שאני מבקש ממישהו להניח את כפות ידיו על ידי, כאילו אני הייתי המקלדת והעכבר, אני מרגיש את הכבדות הרבה של הגוף הפסיבי. בדרך כלל הכבדות הזו יושבת על מפרקי הכתף ששוקעים כלפי מטה, ובהרבה מקרים, מושכים איתם גם למטה את בית החזה. בית החזה לוחץ על הגב התחתון. מלמטה, ברוב המקרים האגן מסובב עם הרגליים ומושך את חוליות הגב התחתון מהכיוון השני.
איפה יצוצו הכאבים? תלוי מה החוליה החלשה. בכל מקרה, מי שמגיע אלי לתהליך רציני עובר תיקון של כל הדברים האלה.
זרימה וקואורדינציה
כדי לשפר את המצב הזה צריך ליצור זרימה בכל הגוף, הזרימה היא זו שהופכת את הכל לקל יותר, ומאפשרת לנו לייצב את עצמנו כנגד כוח המשיכה.
הגוף שלנו הוא צינור תעבורה. אם אין זרימה בצינור הוא נובל. אם יש זרימה הוא מקבל חיים וכיוון. ברגע שמעירים את הגוף מתרדמתו ומתחילים לשים תשומת לב בכפות הידיים, לדוגמא, הזרועות הופכות לקלות יותר. הכל מתחיל לזרום לקצוות, כמו שצריך. שרשרת הכבדות מתחילה להשתנות, ואיתה הכאב – התוצאה של הכבדות והמתח שבגללו אנשים מגיעים לעשות שינוי.
העניין הוא קואורדינציה. צריך לדעת איך להפעיל את החלקים יחד. זה הקטע בשיטת אלכסנדר.
נקודות חשובות בסביבת העבודה
ובחזרה לנושא סביבת העבודה הממוחשבת, הנה כמה דברים שחשוב לדעת ולעשות:
-
- להתחיל בגוף שלכם: מה גובה הכסא שלכם? זהו תנאי חשוב מאוד שיכול להקשות או להקל על הצמיחה ועל הלחץ שיש על עמוד השדרה. ההמלצה המקובלת היא שהזוית במפרקי הירך תהיה מעט גדולה יותר מ-90 מעלות, אבל זה תלוי באופן הישיבה שלכם.
-
- אחרי ששיניתם את גובה הישיבה, כל העמדה משתנה בהתאם. זה יכול לכלול גובה מסך, גובה מקלדת ועכבר אם יש לכם מגירה ייחודית לכבודם, גובה משענות יד ועוד.
-
- האם חלקי הגוף שלכם עובדים בהתאם לתפקידם? זו קואורדינציה, והנה שתי דוגמאות נפוצות:
-
- כשאתם מורידים את הראש להביט למטה, האם אתם עושים את זה מהעורף, ואולי גם בית החזה שלכם מתכופף למטה? (לא טוב…) או שאתם יודעים שיש מפרק ממש בין שתי האוזניים שלכם שמאפשר לראש לנוע למטה ולמעלה?
- כשאתם שולחים את הזרועות למקלדת/עכבר האם אתם שולחים איתן גם את בית החזה קדימה ולמטה? (לא טוב…) או שבית החזה מחובר לשאר הגו בצמיחה?
-
- האם חלקי הגוף שלכם עובדים בהתאם לתפקידם? זו קואורדינציה, והנה שתי דוגמאות נפוצות:
-
- האם אתם משתמשים בהדום לרגליים כשאתם נשענים?
-
- האם אתם ממש נשענים עם כל עמוד השדרה שלכם, או שרק הגב התחתון שלכם לחוץ לתוך הכסא, בזמן שבית החזה שלכם קורס קדימה ולמטה אל המסך? אני לא שואל סתם…
-
- האם יש לרגליים שלכם מרחב מחייה מתחת לשולחן? או שיש לכם כל מיני חפצים שמפריעים לכם בתת מודע והתרגלתם כבר אליהם? העיפו הכל ותנו לרגליים שלכם מקום.
-
- מה לגבי זמני העבודה שלכם? האם אתם מפסיקים לעבוד כשאתם גמורים? או שאתם נותנים עוד קווץ׳? שוב ושוב? האם אתם מקשיבים למסרים שאתם מקבלים מהגוף?
- והרשימה יכולה להמשיך עוד הרבה.
אני מקוווה שאתם מבינים, ששינוי גופני אמיתי הוא לא מתכון שתקבלו ברשימת מכולת בסגנון ״ישיבה נכונה מול מחשב״. זה הרבה מעבר לזה, למי שמחפש את הדבר האמיתי.
המסלול השיקומי שאני מעביר כולל בתוכו כמה חלקים:
- שיעורי סטודיו פרטיים ללמידת השינוי הגופני
- ביקור אצלכם במשרד וייעוץ גופני וארגונומי
- טיפול במגע במצבים אקוטיים של כאב
- תרגול מתאים עבורכם במידת הצורך והעניין.
לחברות וארגונים – סדנא ייעודית בנושא הגוף בסביבת העבודה.
למסלול פרטני – כל הפרטים כאן:
