להפיל או להרים את עצמכם? הפוקוס הכי חשוב.
נפילת רצפת אגן, פריצות דיסק, בעיות מפרקים, יציבה… לכולם יש מכנה משותף: ⬇️ דחיסה כלפי מטה ⬇️.
ככה תוכלו להבחין בזה: בכל פעם שאתם מתיישבים בכסא, באוטו, על הרצפה או מתכופפים למטה יש לכם שתי אפשרויות.
קודם כל – חובה עליכם להכיר את ההרגלים הנוכחיים שלכם כדי שיהיה לכם מאיפה לצאת. אז לא לדלג על ה״לא רצוי״:
⬇ לא רצוי: ליפול כדי לקפל
אתם רגילים להפיל את המשקל שלכם למטה כדי להתיישב, כדי לקפל את המפרקים. זו הדרך האוטומטית, אבל היא יוצרת דחיסה מזיקה בכל הגוף, והקיפול במפרקים שלכם יהיה מוגבל ודחוס. אתם נותנים לכוח המשיכה, לשלוט בכם. המשקל שלכם מושך אתכם למטה.
ושוב: בדקו את הגוף שלכם בזמן שאתם מתיישבים בכסא.
זה עובד לאורך שנים אבל יוצר בעיות בטווח הארוך: הכבדות והדחיסה יוצרות את הקיפול במפרקים שלכם. הם נלחצים כדי להתקפל. ועל הדרך, גם חלקים אחרים שלא אמורים להתקפל או להתכופף עושים את זה, כי זו ההשפעה שיש לדחיסה למטה – יכולתו של המבנה נבחנת שוב ושוב תחת הלחץ.
דבר נוסף קורה כשאתם כבדים: כל המקומות שלא אמורים להיות מפרקים, נדחפים לכל מיני כיוונים ומנסים להתקפל בניגוד לטבע שלהם…
ושוב: בדקו את הגוף שלכם בזמן שאתם מתיישבים בכסא.
הגב התחתון לדוגמא – ״מתפרק״ וחסר לו את הרכיב המחבר, את הכוח שמחזק את המבנה שלו, אליו נגיע בחלק הבא של הפוסט.
בקיצור – הכוח היורד, המכביד, הדוחס, עובד חזק מדי בתוך הגוף שלכם. ועדיף לנסות דרך אחרת…
⬆ מאוד רצוי: להרים כדי לקפל
לפני שאתם נעים למטה, אתם לא צריכים ליפול או לקרוס למטה. אפילו אם אתם לא מבינים איך להרים את עצמכם, עצם זה שאתם מודעים לתנועה שלכם עכשיו תעשה הבדל מסוים: גם לא לעשות את מה שאתם רגילים אליו זה כבר שיפור. ואם אתם יודעים איך להרים את הגוף – עשו את זה לפני שאתם מקפלים את הרגליים.
האמת היא שזה מאתגר ליצור צמיחה בגוף בלי תמיכה מבחוץ. זה אחד הדברים שמצדיקים את קיומו של המקצוע שלי. אבל תפקידי בבלוג הזה הוא להעיר את הציבור הרחב, כי הכל מתחיל בראש, ואם אתם חושבים על מה שאני כותב היום – עשיתי את שלי.
התנועה הפנימית בתוך הגוף כלפי מעלה יוצרת כמה דברים:
- החיבור בין כל מה שצריך להתחבר, כמו חוליות עמוד השדרה לדוגמא. זהו איסוף כלפי מעלה שמחבר את כל השרשרת יחד, ומאפשר לנו לנוע בצורה מאוחדת כל המן – יציב לאורך זמן.
- הכניעה לכוח המשיכה, הכבדות הזו, יצרה דחיסה של האיברים אחד על השני, וחלקם גם ברחו לצדדים, קדימה או אחורה – כדי לא להיפגע מהדחיסה. האיסוף כלפי מעלה מאפשר להם לחזור למקומם ויוצר רווחים חדשים ביניהם. זה משפר את התפקוד של מערכות רבות בגוף בנוסף למערכת השלד והשריר: גם האיברים הפנימיים, מערכת הנשימה ועוד.
מה צריך להיות הפוקוס שלכם?
לכל שיטה יש צורת הסתכלות ייחודית על המציאות, שפה מיוחדת ופוקוס מיוחד. בתמונה אתם רואים את הבסיס של טכניקת אלכסנדר: המחשבה בכיוונים.
לרוב האנשים קשה לתפוס מבחינה מנטלית שיש את החץ הכחול הזה שעולה למעלה, וברגע שהם קולטים אותו – משהו נפתח בתודעה. הגוף מציית לתודעה, וככל שתעבירו לגוף שלכם את המסר הזה – דברים ישתנו לטובה.
כולנו מתמודדים עם מיליון דברים שמנסים ללכוד את תשומת הלב שלנו. יש בעבודה הזו עומק אינסופי וצריך להתחיל מאיפשהו. מה שכתבתי לכם היום הוא דרך טובה להתחיל בה. גם אם אתם לא מבינים בגוף, בראש אתם מודעים יותר, והראש מתחיל להתבונן בגוף. זה מעולה.
אז הנה, קיבלתם דלת כניסה.
מסלול פרטני שיקומי לכל בעיות הצניחה למיניהן וכמובן – לבעיות עמוד שדרה, מפרקים ויציבה:
קורס דיגיטלי מקיף לשיפור הרגלי הצוואר שלכם וכל מה שמשפיע על הצוואר שלכם:
