איך פעילות גופנית מרגיעה סטרס ואיך לנקז אותו דרך הרגליים?

סטרס, חרדה ואי שקט – המוח רץ. והגוף לא זז.

באורח החיים שלנו, כשהמוח רץ בטירוף והגוף סטטי, זו בעיה. אפשר כמובן לפתוח את המגירה ולקחת קלונקס, והרבה אנשים עושים את זה. השבוע פגשתי בחור שאמר שהכדור מרגיע אותו בדיוק לשעה.

אחרי עשרים דקות של ריצה באימון, הוא מספר שהסטרס והחרדה נרגעו. הגוף רץ, המוח יכול להוריד הילוך ולהיכנס לזרימה טובה יותר. זו אחת הסיבות המרכזיות שכל כך הרבה אנשים רצים. בהקשר לאופן וסגנון הריצה, אני מאמין שככל שהריצה יותר זורמת בצינורות של הגוף, והאיברים זזים יחד טוב יותר, ההנעה הפנימית של הפקק הנפשי טובה יותר.

פעילות גופנית בראי הרפואה הסינית

בהיותי גם סטודנט שנה ג׳ לרפואה סינית, למדתי אודות סינדרום שמאופיין בסטרס, חרדה ודיכאון ששמו Liver Qi stagnation, או בתרגום חופשי, תקיעות של צ׳י הכבד. אנחנו רגילים לחשוב שתסמינים נפשיים הם בראש, אבל ברפואה הסינית הראש הוא רק חלק מהעניין.

הכבד במובן הסיני, אחראי על הנעה סדירה של צ׳י בכל רחבי הגוף. תוכלו לחשוב על זה במונחים של הרמוניית הזרימה בתוך הגוף. כשהכבד תקוע, אנחנו ״שומרים דברים בבטן״, ואז לפתע יכולים להופיע תסמיני כעס וזעם כשאין לנו את היכולת לשמור יותר בפנים. במקרים רבים גם חרדה ודיכאון מאפיינים את התקיעות של תנועת הצ׳י בגוף.

ריצה והליכה מניעות את הצ׳י באופן סדור, צעד אחרי צעד. זה שונה ממשחק כדורגל או כדורסל בהם יש תנועות פתאומיות ואין את הקצב האחיד, ויש לזה יתרון גדול, לתת למערכת קצב סדור של תנועה. אגב, זה יכול להיות גם באופניים, בשחייה, בצ׳י-גונג, ביוגה. תלוי מה רוצים ומה מתאים לכם.

צידי הגוף: מרידיאן כיס המרה, כאבים ופציעות ספורט

הנה דוגמא כיצד תנועה הרמונית יותר יכולה להניע טוב יותר מקומות תקועים בגוף:
בצידי השוקיים והירכיים שלכם עובר מרידיאן כיס המרה. מערבית, ידוע שנמצאת שם פאשיה גדולה מאוד. סביר להניח שלא ידעתם את זה, אבל כן ידעתם שאם לוחצים לכם לאורך הקו הצדדי של הרגליים – זה כואב. יכול להיות אפילו שאתם סובלים מפציעת ספורט פופולרית כמו ITBS, בצידי הברכיים שלכם. יכול להיות שאתם מאלו שתמיד שוחקים את הצד החיצוני של הסוליה, דוגמא נוספת.

כיס המרה הוא בן הזוג של הכבד לפי הרפואה הסינית, וכשהכבד נמצא בעומס או בתקיעות – כיס המרה יסבול מהעודף. כל הנושא של סטרס, חרדה ודיכאון, רלבנטי מאוד לצידי הרגליים ולמרידיאן כיס המרה באותו הקשר של תקיעות צ׳י הכבד.

אחד הדברים שאני רואה קבוע בסטודיו ובקליניקה, הוא עומס רב בצידי הרגליים, לאורך אותו מרידיאן כיס מרה, ואני רוצה להראות לכם איך לשנות את זה בהקשר של עמידה, הליכה וריצה.

לפני שאתם ממשיכים, אתם מוזמנים לקבל את המדריך החדש:

על מה אנחנו עומדים?

עמדו רגע והפעילו את חוש המודעות הפנימית שלכם: נסו לראות – האם הרגליים שלכם דוחפות את המתח לצדדים? נסו להבחין במתח בצידי הירכיים, בצידי השוקיים, ואת הדריכה על כפות הרגליים: האם אתם עומדים יותר על צידי כפות הרגליים? אצל רוב גדול מהאנשים המתח השרירי מתנקז לצידי הרגליים, וקורה מה שתיארתי קודם – מרידיאן כיס המרה עמוס מאוד.

מה זה אומר ואיך לשנות עמידה?

כשאתם מפסיקים להחזיק את המתח השרירי ברגליים ומניחים להן להיות שקטות יותר, אתם תשימו לב שהמשקל יורד עם הגרביטציה לכיוון הקרקע, והמעלית שמורידה את המתח והמשקל למטה נמצאת בקו הפנימי של הרגליים. כתבתי על זה ארוכות בפוסט קודם, עם תמונות והכל, אתם מוזמנים לקרוא כאן.

כשאתם מקורקעים יותר, הרגליים משוחררות יותר, הגב התחתון פנוי יותר, ועוד הרבה דברים משתנים. דבר נוסף מעניין שעשוי לקרות, הוא שאתם רגועים יותר. פחות סטרס שרירי מוחזק בגוף, מרידיאן כיס המרה מתנקז לכיוון הקרקע, ויכול להיות שעלינו על הקשר מעניין בין גוף ונפש: כשאנחנו מקורקעים יותר, אנחנו רגועים יותר.

כשאנחנו מנקזים את המתח שתקוע בצידי הגוף, למסלול הפנימי יותר ברגליים, הוא מתנקז לתוך הקרקע. ניקוז של מתח לתוך הקרקע הוא עבודה על ציר מרכזי בגוף: המסלול שיורד למטה והמסלול שעולה למעלה. למעשה, הם מסלול אחד שבו שני כיוונים ניגודיים עובדים יחד. בשפה אחרת, זה מה שנקרא התקרקעות, והיא זו שמאפשרת צמיחה. שוב נשמע לכם קשור לפן הנפשי? Up & Down.

צידי הרגליים בהליכה וריצה

הרעיון הוא אותו רעיון: בהליכה ובריצה, אנחנו משתמשים בשרירים. כשאתם רצים באופן הפחות רצוי, השרירים שלכם מניעים אותכם בעזרת עבודת יתר – ונחשו מאיפה עבודת היתר הזו תגיע? נכון, מצידי הרגליים. הנה לכם הקשר אפשרי לסיבה שבגללה כל כך הרבה רצים סובלים מ-ITBS ובעיות נוספות: צידי הרגליים עובדים קשה מדי, השרירים עובדים קשה מדי כי אין קשר טוב עם הקרקע.

התחליף הרצוי הוא להתקרקע גם בהליכה ובריצה: ללמוד להשתמש בקרקע ולתעל את הקרקע, המבנה שלנו, המפרקים, לחסוך כמה שיותר אנרגיה שרירית ולשחרר את הרגליים כמה שיותר. שורה תחתונה – לרוץ בעזרת כל הגוף והקרקע – ולא לרוץ רק עם הרגליים.

להנחיות כיצד לעשות את זה אתם מוזמנים לקרוא את הפוסטים הרבים בנושא ריצה שלמה כאן. או לבוא לאימון.