סדר יום מומלץ | תרגול, תזונה, שינה והשעון הביולוגי.

היום אני חולק איתכם משהו שאני מנסה כבר תקופה, ומוצא אותו מועיל בחיים שלי.

יש אנשים שאוהבים מסגרות או שגרה וצריכים את המשהו הקבוע כל יום באותה שעה. אבל רובנו בין לבין, באזור האפור; לכולנו יש דבר או שניים שאנחנו עושים כל יום באותה שעה, אם נרצה או לא, ובפוסט היום אני רוצה לתת לכם כמה המלצות נוספות, שאתם יכולים לאמץ במלואן או בחלקן, אבל הכי חשוב זה שתנסו ותיווכחו לבד איך הן משפיעות עליכם. אף אחד לא יכריח אתכם לקום בשעה מסוימת, או לתרגל לבד, אבל אתם לא יודעים מה יקרה לכם אם תנסו, לא פעם אחת, אלא ניסיון כנה ואמיתי, לאורך זמן. לדעתי, תמיד שווה להטיל ספק קטן במוכר והידוע, ולתת הזדמנות אמיתית למשהו חדש. אם הגעתם לפה, כנראה שאתם רוצים לשפר משהו בחיים שלכם, והכלים שאדבר עליהם היום עושים בדיוק את זה.

בתוך המסגרת שאני מציע כאן, צריך לשמור על גמישות. ישנם ימים יוצאי דופן של יציאה מהמסגרת, אבל השאיפה היא לדבוק במסגרת כל יום. ואגב, אני עצמאי עם סדר יום משתנה ועמוס. עם ילד מתוק שהולך לגן. עם קניות, סידורים, אתר וכל השאר.

היום שלנו מתחיל אתמול

בארוחת הערב, נסו להקפיד על שני כללים חשובים:

1. לאכול ארוחת ערב צנועה יחסית, ולא כבדה במרכיביה.
2. לאכול שעתיים-שלוש לפני השינה.

לצד מחשבה, עיכול הוא אחת הפעולות הכי אינטנסיביות לגוף. אם אכלתם מאוחר מאוד ו/או משהו כבד לארוחת הערב, הגוף שלכם לא נח כשאתם ישנים, אלא עובד קשה. והשינה לא נועדה לעיכול, אלא למנוחה טוטאלית. מזה אלפי שנים, תורות רפואה עתיקות מכל רחבי העולם מדברות על כללי הבסיס האלה, ואנשים שמנסים לישם אותם, מגלים שהם קמים רעננים יותר בבוקר.
ברור גם שאיכות הארוחה ויכולת הספיגה של המזון בגוף, משפיעים. במשפט אחד, תשקיעו באוכל שלכם, וכשאתם אוכלים, תתרכזו באוכל.

מתי הולכים לישון? כמה ישנים?

6-7 שעות שינה, אני מעדיף 7.
אחד העוגנים של סדר היום הזה, הוא מדיטציה – לפני ש״היום״ מתחיל, ועוד מעט נגיע אליה. אצלי זה מכתיב ללכת לישון בין 22:00-23:00, כדי לקום לפני כולם. אתם אולי תלכו לישון בשעה אחרת, אם אתם יכולים לקום כעבור 6-7 שעות, ולהיות עם עצמכם 30 דקות.

אל תקריבו את השינה שלכם. חוסר שינה מתמשך פוגע בבריאות בהרבה מאוד מישורים, ואנחנו (עדיין) יצורים טבעיים במהותנו, שצריכים לישון בלילה, בזמן החשיכה.

האם קמתם עייפים או רעננים? הכי חשוב לפתח מודעות לכמות השינה שאתם צריכים.
קימה עייפה מתבטאת לעיתים בתחושת חולשה ברגליים וקימוט בעיניים, וקימה רעננה מתבטאת ב…קפיצה מהמיטה. לקום רענן זה ממש כיף, ואתם תדעו כמה שעות שינה אתם צריכים כרגע. לרובנו אין זמן עודף, אבל חשוב להשקיע את הזמן שיש לנו בדברים הנכונים.

השכמה

נכון לשעון הקיץ הנוכחי, 5:00-5:30 זו שעת הזריחה, ויש משהו חזק מאוד ביקיצה עם הזריחה, לפני כולם. אני קם בשעות האלה כי זה מאפשר לי לשבת בשקט עם עצמי 30 דקות כשכולם ישנים, לפני מיליון הדברים הקטנים של הבוקר. זמן הערות מכתיב גם את זמן ההירדמות, כי מתישהו נגמר הדלק.

קימה עם הזריחה מחברת אותנו לשמש ולקצב הטבע, וזה זמן שבו האנשים עוד מכונסים בביתם והכל שקט. צאו פעם לרחוב ביום שבת בשש בבוקר (במיוחד בעיר סואנת). יש משהו קסום בשקט הזה, ולו בגלל השינוי הדרמטי לעומת מה שאתם רגילים אליו. הציפורים, לעומת זאת, מצייצות בשיאן, ואפשר לשמוע אותן היטב.

אם קמתם בשבע בבוקר ויש לכם את האפשרות להיות לבד חצי שעה בשקט, אשריכם… כל אחד והזמנים שלו.

מדיטציה, או זמן ערות שקט עם עצמכם

פתחו את התריסים, כדי לחוש את הבחוץ המתעורר, הדליקו נר קטן ושבו בנוחות למדיטציה.
או צאו להליכה ברחובות השקטים והתבוננו בעולם מתעורר אט אט. הקשיבו לציפורים. התבוננו באור המתחזק.

מדיטציה, לא כצורה של מישהו יושב ועוצם עיניים, אלא כעקרון, היא זמן שבו אנחנו ערים, ומתחילים את היום באופן הדרגתי, לפני שהיום מתחיל. אנחנו עוברים מחוסר הפעילות של השינה, לפעילות האינטנסיבית של שגרת היום, באופן שמיטיב איתנו. ניוטרל, הילוך ראשון, וכך הלאה.

הבחירה שלי: מדיטציית ישיבה בעיניים פקוחות למשך 30 דקות.
העיניים הפקוחות מאפשרות לשהות במרחב החיים שלנו, הסואן כל כך בד״כ, ב-non doing. מבלי לעשות דבר פרט להתבוננות שקטה במרחב, ובעצמנו. מבלי לעצום עיניים, לצלול פנימה ולהתנתק מהסביבה, ההפך, להיות בפנים וגם בחוץ. אני ארחיב על הקשר שבין מדיטציה בעיניים פקוחות ושיטת אלכסנדר בפוסט עתידי.

מדיטציה נותנת ערך עצום להמון אנשים בכל רבדי האוכלוסיה, כעקרון, לא כישיבה. מנוחה עירנית, ערה ומתבוננת. לא תנסו, לא תדעו.

כולם קמו. יום טוב!

וכעבור 13 שעות:

ארוחת ערב (כבר דיברנו עליה)

זמן אידיאלי: 19:00-20:00.

הילדים הלכו לישון / הגיע ערב… זמן לתרגול ערב מרגיע

זמן מומלץ לתרגול: 20:00-20:45.
תרגול הערב בא להוריד מעליכם את המתח של היום, להוריד הילוך כדי להיפרד מעוד יום באופן הדרגתי.
הבחירה שלי: צ׳י-קונג.

אחרי תרגול צ׳י-קונג בערב, אפילו של 20 דקות, המתח של ה-doing יורד, הרגל יורדת מהגז, אנחנו נרגעים ועושים הכל באיזי. מתכוננים לשינה המתקרבת. אם עבר עלי יום אינטנסיבי ועמוס, ואני פוסח על התרגול בערב, אני עשוי לקחת את כל המתח, הרגל על הגז והמוח שרץ – ישר למיטה. המתח נשאר בגוף ובתודעה, ואין ניקוז. עדיף לנקז אותו בעזרת הגוף והנשימה, לתת לרעש לדעוך בהדרגה, ומעבר לכך, יש משהו מאוד נכון וכיפי בלהיות רגוע בערב, ברמה עמוקה, שמתקבלת דרך הגוף.

הירשמו כאן כמנויי האתר וקבלו גישה בלעדית לאזור הסרטונים + פוסטים חדשים אליכם למייל: