מידע שימושי מתוך מה שקרה השבוע בשיעורים ובטיפולים שלי. כנסו לראות מה באמת קורה שם…
מקרה ראשון: כאבי צוואר, זרמים ונוקשות צווארית
מאוד חשוב לדעת מתי בדיוק מופיעים הכאבים בכל מצב שהוא, כי יכול להיות שהדבר בר תיקון, ולפעמים זה פשוט ממה שאנחנו חושבים.
במקרה שהיה השבוע, יצאנו מהקליניקה בתל אביב והלכנו לאוטו של הבחור, כי התלונה הייתה שכואב לו הצוואר בזמן שהוא נכנס לאוטו. הרכב נמוך יחסית, ובזמן שהוא נכנס לאוטו יש חשש לדפוק את הראש בחלק העליון של פתח הדלת, מה שגרם לו לכווץ את הצוואר לתוך עצמו – ולכאב.
החלפתי אותו ונכנסתי לרכב בעצמי, והפתרון שעלה הוא כזה:
- במצבים שצריך להיכנס עם הגוף לאזורים קטנים כמו רכבים, משקופים נמוכים וכו׳, הדבר הכי חשוב הוא טווח תנועה במפרקים. ובמקרה הספציפי הזה, מאוד חשוב כיפוף עמוק של הברכיים ושל מפרקי הירך, כי אם המפרקים לא מתכופפים טוב, משהו אחר יתכופף, שלא אמור לעשות את זה. במקרה הזה – הצוואר.
- הכניסה לרכב היא תנועה סיבובית, מניחים את רגל ימין על רצפת הרכב, מקפלים את המפרקים ונכנסים. בשלב שבו הראש כמעט נוגע ברכב, כדאי להעמיק את הקיפול במפרקים ולהמשיך את התנועה הסיבובית עם הראש לכיוון ההגה, ואז אין חשש שהראש יפגע, ואין צורך לכופף את הצוואר. ובמקרה שלו – אכן לא היה כאב כשהוא עשה זאת.
אם לא ידעתם, יש פה באתר מדריך גופני לישיבה ברכב ונהיגה – באזור הוידאו למנויים.
מקרה שני: אי שקט נפשי ואיך התגברנו עליו בעזרת צ׳י-גונג
בחור לפני ראיון עבודה גורלי, מגיע אלי במצב לא טוב לדבריו. לא רגוע ולא מאוזן. ההחלטה – לתרגל איתו צ׳יקונג 30 דקות ברצף ולשלוח אותו לדרכו. מגוון תנועות מלאות, אחת אחרי השנייה, נשימה ונשיפה. עושים סדר בגוף.
כשסיימנו הוא דיווח שהוא מרגיש הרבה יותר טוב. למחרת הוא מספר שהתקבל לעבודה. ״אין סיכוי שהייתי מקבל את העבודה אם הייתי מגיע במצב שלפני כן לראיון״.
בתקופה שלנו, השפע הופך לעומס יתר לעיתים קרובות. הצ׳יקונג מזכיר לנו את פשטות הפעולה האחת, המלאה, שוב ושוב, ומחבר אותה עם הנשימה המלאה, שוב ושוב. נותן לנו קצב, סדר ועומק.
אפשר לתרגל גם מול יוטיוב אם אין לכם אפשרות אחרת. just do it.
גשו לעמוד הצ׳יגונג באזור למנויים, ותמצאו שתי סדרות מומלצות לתרגול מתוך יוטיוב.
מקרה שלישי: לאנשים עם בעיות צוואר – לשחרר את הצוואר ולשפר טווח תנועה.
במקרים של בעיות צוואר, אנשים חיים עם המון מתח בצוואר, וטווח התנועה שלהם נפגע. הם מנסים לסובב את הראש עוד, אבל השרירים תפוסים ורק נוצר עוד מתח כתוצאה מזה.
כדי לשנות את המצב, צריך לעשות שני דברים:
- להפחית את המתח בשרירי הצוואר (חופש),
- כשהשרירים לא תופסים כל כך חזק את המבנה (העצמות), אפשר ליצור צמיחה של המבנה לאורך כל הגוף, ואז אפשר לשפר את טווח התנועה. הראש מסתובב יותר, ועם פחות מתח.
אתם בעצם מרימים את כל הגוף שלכם מילימטרים למעלה, וכל העצמות מתרווחות אחת מהשנייה במעט. גם לאורך הצוואר נוצרים מרווחים גדולים יותר בין החוליות, ופחות מתח, ללא משיכה. טווח התנועה משתפר כי השרירים בצוואר לא נסחטים.
אנחנו יוצרים ציר אנכי לאורך כל הגוף, יציב וזורם, ועל הציר הזה אנחנו בונים תנועה של הראש.
רוצים להבין באמת במה מדובר? – כל הפרטים אודות המסלול השיקומי כאן.
מקרה רביעי: כאבי גב תחתון – הקלה על מצב אקוטי
בחור עם הסטוריה של כאבי גב תחתון כרוניים, שכמעט לא היו בשנה האחרונה, אחרי תהליך טוב שעשינו יחד. אבל הוא נמצא כרגע בתקופה מאוד לוחצת – ואיתה חזרה גם אפיזודה של כאבי גב, היתפסות של הגב התחתון.
מצב מאוד נפוץ, שבעיה ישנה מרימה את הראש, כי הנטייה קיימת, וכשהמצב לא משהו – אנחנו חוזרים לסורנו. העניין המשמעותי פה הוא שאנשים שיודעים לעבוד עם הגוף יודעים לזהות את המצב, ויודעים איך להגיב אליו טוב יותר. זה עושה את ההבדל בין ליפול עמוק לבור ובין מעידה קלה והמשך הלאה.
במקרה הזה, עשיתי איתו טיפול במגע על כמה נקודות דיקור ספציפיות כדי לנקז את הכאב מאזור הגב התחתון, ושיאצו על כל עמוד השדרה. לאחר מכן הזכרתי לו את העקרון האלכסנדרי של דריכה וצמיחה בעזרת עבודה קצרה במגע בה אני מוודא שנוצרה אצלו בגוף זרימה מאחדת וצומחת לכל אורך הגוף.
התוצאה הייתה הפחתה משמעותית של הכאב, והוא צריך לשמור על עצמו בתוך הסיטואציה הלוחצת של החיים – כי זה בעצם הגורם לבעיה: מצב של לחץ ועומס – איך אנחנו מגיבים אליו – ואיך זה מתבטא בגוף.
טיפולי שיאצו ומגע משולבים באופן שוטף בעבודה הקלינית שלי. את כל הפרטים תוכלו למצוא כאן.
מקרה חמישי: יציבה ובני נוער – תמיכת האדמה
אצל בני נוער, במיוחד הגבוהים שביניהם, רואים הרבה פעמים שקיעה של בית החזה והכתפיים פנימה ולמטה. במהלך שיעור עם נערה צעירה, דיברנו על ״פעימות האדמה״: בכל מקום לאורך עמוד השדרה יכול להיות אזור רדום כזה, שרגיל לנבול. בעיקר נראה את זה באזור בית החזה והצוואר שרגילים לשקוע.
כדי לייצב את הגוף במצב זקוף יותר, אנחנו קודם כל ״מחווטים״ את הגוף לאדמה, ממש חשמל. כדי לעשות את זה צריך לפנות את הדרך בצינורות החשמל עד לקרקע, כלומר להפחית מתח שרירי ברגליים, ולאורך עמוד השדרה.
ואז – האדמה נותנת לנו תמיכה בפולסים שמאפשרים לנו להחיות את כל הגוף, בפרט את האזור שרגיל לנבול, ולהרים אותו למעלה. קל יותר להבין את זה בהליכה, כך שבכל צעד, פעימת התמיכה של האדמה נותנת לנו צמיחה. אבל זה קיים בכל מצב.
במקרה של בני נוער, הגוף מגיב יותר, גמיש יותר. בשיעור המדובר, ממש הצלחנו לפתוח את אזור הכתפיים ובית החזה בכל צעד מחדש, וליצור רצף של פתיחות כאלו, שמאפשר לשינוי להיות יציב.
למה זה הוליסטי? שאל אותי היום מישהו. כי אנחנו עוסקים בתקשורת שמקשרת בין כל חלקי הגוף. תמיכת האדמה פועמת לאורך כל הגוף.
איך שיטת אלכסנדר עוזרת לבני נוער? קראו עוד בבלוג.
מקרה שישי: ריצה טבעית – ההבדל בין מה שמרגיש נכון למה שקורה באמת
אנחנו חושבים שאנחנו יודעים מה נכון לנו לפי ההרגשה שלנו. השבוע בפארק, אמר לי גבר מנוסה בריצה בבטחון מלא, ״אין מצב״. זה קרה אחרי שיצרנו שינוי משמעותי בין הרגליים ובין פלג הגוף התחתון. מה היה שם:
הטעות הנפוצה בריצה היא ״ריצת רגליים״, הרגליים נשלחות קדימה לגו, וכל העבודה השרירית מונחת עליהן. עמוד השדרה ופלג הגוף העליון די מונח שם בלי לעשות הרבה. בגדול, מה שקורה זה שהרגליים מאוד קדמיות לגו.
אחרי השינוי, הגו מעל לרגליים, או לחילופין, הרגליים מתחת לגו, כי עשינו כמה דברים:
- הרגענו את עבודת היתר של הרגליים,
- הוספנו את העבודה הנדרשת של הראש והגו,
- חיברנו ביניהם, ואת כל הגוף לאדמה.
והבחור מרגיש כאילו שהוא יותר מדי קדימה עם הגוף. ״זה הזוי״, הוא אומר. שלפתי את המצלמה, צילמתי אותו רץ לכמה שניות והראתי לו. הוא הבין שהצורה החדשה היא בעצם ״ישרה״ ומה שהוא הרגיש לפני זה – בעצם לא תאם את המציאות.
שורה תחתונה – הוא הרגיש מאוד קליל בריצה שלו. שיעור ראשון. ככה זה כשהכל מתחיל להתחבר.
אימוני ריצה שלמה פרטיים בפארק הירקון קורים כל הזמן בשוטף, למי שמעדיף קבוצה – כתבו לי אם אתם רוצים ונפתח סדרה קבוצתית של ארבעה מפגשים. כל הפרטים ויצירת קשר כאן.
עד כאן סיפורי הסטודיו להיום… אם אתם רוצים עוד מזה בעתיד, הירשמו לרשימת התפוצה של האתר וקבלו גישה לאזור הוידאו למנויים + עדכון לגבי סדנאות ופוסטים חדשים עד אליכם. נרשמים כאן:
הירשמו לרשימת התפוצה של הבלוג