פשוט להתחיל: לסובב את המפתח ולהניע…
אין לכם כוח לתרגל. אתם לא נותנים לעצמכם לגיטימציה להפסיק את הכל ולעשות את זה. יש לכם מיליון דברים אחרים לעשות.
זה הצד הנפשי של החימום: שאתם לא רוצים לתרגל, שקשה לכם להתחיל. אבל מה זה בכלל ״חימום״? ואיך פותרים את בעיית המוטיבציה?
חימום, זה גוף-נפש. אנשים מספרים שקשה להם להביא את עצמם לתרגול יומיומי מכל סוג שהוא, כי הם מדשדשים בביצה של עצמם, עסוקים בדאגות, במחשבות, בלחצים, בצרות, במטלות, ולא יכולים לצאת. לא נותנים לעצמם את החצי שעה או שעה של התרגול.
אז הפתרון הוא פשוט: צריך פשוט להתחיל. רק להתחיל. להיכנס בדלת. לא להתחיל מהדברים העמוקים או המורכבים. להתחיל בחימום. כן, יכולה להיות התנגדות פנימית לצעד הראשון הזה, וחשוב להתגבר עליה מתוך הידיעה, שמשהו טוב יקרה בעוד כמה דקות (תיכף נגיע אליו). אחרי כמה דקות של חימום, התודעה יוצאת מהביצה, אנחנו נכנסים לעניין לאט לאט ואפשר להתקדם בתרגול.
החלטה: מניעה את הכל ומגיעה לפני הכל.
מי שמקבל החלטה נחושה ״פשוט להתחיל״, פשוט יתחיל באותו יום. וימשיך למחרת. לאורך שבועות, חודשים ושנים. ההחלטה באה ממקום של הבנה, ממקום של ניסיון חיובי, שאומר: התרגול הזה עושה לי טוב. אני צריך להתעלות מעל רכבת ההרים היומיומית, ולדבוק בהחלטה שלי. זה הופך למשמעת עצמית.
מדי פעם צריך לרענן את ההחלטה, למצוא מישהו או משהו שיזכיר לכם כמה התרגול חשוב לכם, כמה ומה הוא נותן לכם ולמה אתם עושים את זה בכלל.
מסגרת: זה מה שעובד לרוב האנשים.
תרגול בסטודיו: שיטת אלכסנדר על מכשירי פילאטיס.
ללכת לסטודיו, למורה, לחדר כושר, לבריכה, לקבוע עם חברים שעה ויום קבועים כל שבוע. אין כמו מסגרת. מישהו אחר שמסייע לכם לעשות את זה. אבל יש הרבה אנשים שרוצים לתרגל כל יום, וזה באמת אפקטיבי יותר מפעמיים בשבוע (שלא לדבר על זול יותר ונוח יותר). הם מוצאים את הטקס הפרטי שלהם מדי יום. בדרך כלל בשעות קבועות. כתבתי על זה ארוכות בפוסט קודם.
מה זה תרגול טוב?
במהלך תרגול, מניעים את הגוף. תרגול טוב משלב את הפנימי והחיצוני: שחרור והעמקת הנשימה, הנעה אנרגטית, מפרקים ושרירים. במהלך התרגול, אנחנו נעים גם מהמקום הנפשי שהיינו בו. לעיתים תקועים בתוך איזה בור קטן או גדול, ולפתע אנחנו מוצאים את עצמנו חושבים אחרת.
אופטימיות, תקווה, אמונה בעצמנו, יצירתיות, כל אלה יכולים לצוץ ולהתחדש בתרגול טוב.
לאנשים שתוהים איזה החלטות לקבל בחיים, לאן לפנות, אני ממליץ למצוא את ״המקום הטוב״ שלהם בתרגול. להתוודע לעצמם במצב אופטימי, חיובי וצומח. זה יכול להיות כל תרגול שהוא. אבל רצוי שהתרגול יהיה מניע בכל הרמות, כפי שציינתי קודם. בתרגול טוב, הדברים הטובים פשוט צצים.
שיטות תרגול מומלצות
תרגול צ׳י-קונג: אפשר גם לבד בבית.
הליכה וריצה ידועות כנוגדות דיכאון ומשחררות באופן כללי, וזה מעבר ליתרונות הבריאותיים אחרים שלהן. לגבי ריצה, כדאי לדעת איך לעשות את זה, כדי לא לגרום לנזק.
צ׳יקונג ויוגה הן שתי שיטות מזרחיות מאוד מומלצות, האחת מקורה בסין והשנייה בהודו. כמובן, מה שקובע זה המורה ולא השיטה בסופו של דבר, במיוחד בתרגול יוגה. אני באופן אישי מוצא את כל הדברים הטובים שציינתי קודם בתרגול צ׳י-קונג משולב בעקרונות משיטות אחרות שלמדתי עם השנים, ביניהן שיטת אלכסנדר. המימד האנרגטי, ההשפעה המיטיבה על הנשימה, על מצב הרוח והנפש הם משמעותיים מאוד בשיטות אלו.
שיטת אלכסנדר היא לא שיטת תרגול, היא דרך להבין כיצד הגוף עובד, להבין את מערכת ההפעלה של הגוף. אפשר ליישם אותה בכל דבר שאנחנו עושים וגם בתרגול – ומכאן עוצמתה הרבה, אפשר לצאת ממנה לכל מה שרוצים. בתרגול צ׳יקונג שאני מעביר עם אנשים, אני משלב הרבה מתוך שיטה זו, ובכלל מתוך עולם האנטומיה, כי זה משפר את התרגול רבות.